רפואה משלימה

הכל על צרבת

האמת מאחורי תרופות סותרות-חומצה
התרופות מסוג סותרי החומצה, או בשפה הרפואית, מעכבות משאבות מימן, נמצאות במקום השלישי בארה"ב ברשימת התרופות הנמכרות ביותר. רושמים לנו אותן כפתרון לריפלוקס, לצרבת, לאולקוס, לשיעול כרוני, טיפול בחיידק הליקובקטר פילורי וגם פשוט כדי להגן על קיבתנו מהשפעתן המזיקה של תרופות אחרות לרירית הקיבה (רפואת יתר).

הרופאים וכך גם הציבור מחשיבים תרופות מסוג זה כתמימות למדי ולא מזיקות. זה אולי נכון כאשר מדובר בטיפול קצר מועד של חודש או חודשיים, כאשר רוצים לרפא אולקוס למשל. אך במקרים רבים, מכיוון שלרוב התופעות המביאות לנטילתן הן כרוניות, יוארך השימוש בהן לחודשים רבים ואף מספר שנים.

תת-חומציות או היפוכלורידריה
אדם המגיע לרופא לאחר שחש תסמיני צרבת או תחושה של גוש בגרון ויקבל את אחת מתרופות אלו ולא אובחן עם בקע סרעפת, תמיד יחשוב שהוא פשוט סובל מחומציות יתר. כך זה מרגיש, תחושת שריפה ברום הבטן.

לכן, אולי תופתעו, כמו רבים ממטופלי, לשמוע שאצל רוב האנשים, בעיקר בגיל המבוגר, שחווים צרבות או רפלוקס או שאובחנו עם חיידק הה. פילורי, סובלים ממצב הנקרא היפוכלורידריה – תת-חומציות בקיבה.

כיצד נדע האם מדובר בעודף או בחוסר של חומצת קיבה?
פשוט למדי. כאשר הצרבת מופיעה לפני הארוחה, כנראה שמדובר בעודף חומציות, מפני שכאשר עולה התיאבון תאי הרירית בקיבה מקבלים אותות להפריש יותר חומצה. כאשר הצרבת מופיעה לאחר הארוחה – סביר להניח שמדובר בבעיה מכנית (סוגר קיבה-ושט שלא נסגר היטב או בקע סרעפתי) או בתת-חומציות. מדוע?
מכיוון שבמצב שבו הקיבה לא מפרישה מספיק חומצה ואנזים הנקרא פפסין, שמפרק חלבונים, מזון המגיע אל הקיבה לא יתעכל כמו שצריך בשלב הזה. בקיבה יהיה קושי להתרוקן מהמזון שאמור לעבור במלואו אל התריסריון (חלקו הראשון של המעי הדק) והמזון שנשאר יחזור חזרה למעלה אל צינור הוושט. המזון שחוזר למעלה ספוג במעט חומציות שכן הופרשה ועל-כן תחושת הצרבת. לכן, כאשר אדם הסובל מתת-חומציות ויקבל תרופה סותרת חומצה ירגיש הטבה עם לקיחת התרופה בטווח המיידי, אך יגרם לו נזק בטווח הארוך.

עיקר תופעות הלוואי של תרופות מעכבות משאבות מימן (סותרי חומצה):
לחומצת הקיבה שני תפקידים עיקריים:
1.  כפי שציינו – עיכול ראשוני של המזון (בעיקר של חלבונים) והכנתו להמשך עיכול בתריסריון. על-כן מצב מתמשך של היפוכלורידריה עלול להביא לחוסרים תזונתיים משמעותיים ואף לאוסטיאופורוזיס (פריכות עצם) כתוצאה מספיגה נמוכה של סידן ומגנזיום.
2. מה שלא נלקח בחשבון זה שחומצת הקיבה היא חלק חשוב ממערכת החיסון הראשונית, בעלת תכונות אנטי בקטריאליות חשובות, שהרי רוב החיידקים אינם מסוגלים לשרוד סביבה כה חומצית. על-כן מצב מתמשך של היפוכלורידריה עלול להביא לזיהום במע' העיכול ע"י חיידקים כגון כלוסטרידיום.

משוב שלילי

גם כאשר אדם מקבל מרשם לתרופה סותרת חומצה על רקע של חומציות יתר או סיבות אחרות כאשר רמת החומציות תקינה, חשוב לקחת את התרופה לתקופה קצרה בלבד: 1.5-3 חודשים.
שימוש ארוך טווח מוביל לירידה כרונית בייצור חומצת הקיבה בעקבות "משוב שלילי" על הבקרה ההורמונלית ועל הבלוטות המפרישות אותה, כלומר, הגוף לומד להבין מכך שאין צורך ברמות כאלו של חומצת קיבה ועל כן מפחית בייצורה.
כך אותם אנשים שנטלו תרופות אלו לאורך זמן עלולים לסבול מאותן תופעות הלוואי של היפוכלורידריה ואף מחזרה של הצרבת על רקע זה, כפי שהוסבר קודם.

הליקובקטר פילורי
החיידק הליקובקטר פילורי נפוץ מאוד וקיים בכמחצית מהאוכלוסייה בעולם, לרוב במצב א-סימפטומטי. בניגוד לחיידקים אחרים, להליקובקטר פילורי ישנה יכולת להתקיים בסביבה החומצית של הקיבה ע"י יצירת אנזים שמסוגל להפוך חומצת קיבה לאמוניה ולקרבונט שהם חומרים בסיסיים וכך להקיף עצמו בסביבה שאינה חומצית. החיידק מתבסס ברירית הקיבה והתריסריון וגורם לתגובה דלקתית שעלולה לגרום לכאבים ברום הבטן, בחילות ונפיחות ואף להתפתח לכיב ואף לסרטן.

אם כן, אנו מבינים שנטילת תרופות סותרות חומצה עלולה להקל על החיידק לשגשג ברירית הקיבה ולהחמיר את המצב.

טיפול טבעי בצרבת:
בגישה הטבעית מטפלים הן ע"י תזונה והן ע"י צמחי מרפא. הטיפול בצמחי המרפא מותאם באופן אישי או ניתן לרכישה בכמוסות ובשתייה (כגון פיליפנדולה או ליקוריץ, משקה אלוורה ועוד…). תפקידי הצמחים המתאימים לכך, הם לאזן את חומציות הקיבה (ולא לסתור אותה) לרמה תקינה, לרפד את דופן הקיבה ולחדש את הרירית ולהפחית את הדלקת.

ניתן להפחית צרבת ע"י אכילה של שקדים, לימון, שתיית סודה לשתייה ועוד… רצוי להימנע מקפה, ממוצרי חיטה ומשאר מזונות שונים המחלישים את סוגר הקיבה-ושט ומעודדים דלקת.

*חשוב להדגיש כי לאדם הסובל מבקע סרעפתי יהיה קשה יותר להפסיק שימוש בתרופות סותרות חומצה והפסקתן תהיה הדרגתית מאוד ובמקביל לטיפול טבעי בתופעת הצרבת.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על עינת איזנמן

מאמרים קשורים

מאמר הבא
Close
Back to top button