סוכות של מעלה

אם נתבונן לרגע מהצד על כל ההמולה סביב הסוכה, נגלה שרוב המנהגים המוכרים של סוכות עשויים להיראות לא הגיוניים ואפילו מוזרים. למה התכוונו המקובלים שקבעו את סימני החג?

פורטל אלטרנטיבלי, אתר קבלה בעם, ניב נבון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בסוכות של מעלה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

יש תקופות במעגל השנה שבהן הרבה יותר מעניין לצאת לטייל ברחוב, מאשר לשבת בבית ולהתלבט על איזה כפתור ללחוץ - זה על שלט הטלוויזיה או זה על מקלדת המחשב. תקופה כזו פוקדת אותנו עם חג סוכות הבא עלינו לטובה. נקישות פטישים נשמעות מכל עבר, ו"מבנים מוזרים" צצים לפתע בכל פינה. הילדים מתרוצצים נלהבים, מכינים קישוטים מנצנצים, גוררים עצים וכלי עבודה ורואים בכל התהליך הזדמנות ל"בניית מחנה" לשבוע או לפחות בית קטן בערבה.

אך עבור המתבונן מהצד, מרבית מנהגים אלו עשויים להיראות לא הגיוניים עד מוזרים. מעבר למסורת, נשאלת השאלה: מדוע קבעו חכמינו דווקא את הסימנים הללו? למה סוכה ולא מאהל בדואי? מדוע אתרוג ולא על עגבנייה? בקיצור, על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?
חג סוכות - רמז לתהליך רוחני

חכמת הקבלה, שחושפת בפנינו את התוכן הפנימי שעומד מאחורי מנהגי ישראל, רואה בסוכות, כמו בכל אחד מהחגים האחרים, רמז לתהליך רוחני שעובר האדם. המקובלים - אנשים שגילו את העולם הרוחני, כותבים כי בעולמנו קיים כוח אחד שמנהל את העולם - כוח האהבה והנתינה. מתוך נסיונם האישי, הם מספרים שהדרך להרגיש אותו היא לפתח בנו יחס דומה לזולת. בדיוק כפי שמקלט רדיו חייב להיות מסונכרן לתדר שאותו הוא קולט, כך אדם הרוצה לגלות את העולם הרוחני חייב להידמות לכוח הזה, כלומר לרכוש את יחס האהבה לאחרים.

למעשה, הסיבה היחידה לכך שאיננו חשים בקיומו של העולם הרוחני, היא מפני שמטבענו אנו "מכוילים" לתדר קליטה ש"שמשדר" אהבה עצמית - אגואיזם. מטרת מנהגי החגים, כמו ישיבה בסוכות או ברכות על ארבעת המינים, היא להוות מעין תמרורים שתפקידם לרמז לנו על השינוי הפנימי הזה.
על טעם וריח...

כעת, לאחר שיישרנו קו עם תפקידם האמיתי של מנהגי סוכות, נוכל להעמיק מעט ולבחון את משמעותם הרוחנית:

• הסוכה: על פי הקבלה הסוכה המסמלת את הצורה המתוקנת, השלמה, שאליה עתיד כל אדם להגיע. חוקי בנייתה מבטאים באופן סימבולי את האופן שבו האדם מתעלה מעל לאגו שלו ורוכש את היכולת לאהוב ולתת. למשל נכתב כי בבניית הסכך יש להקפיד על הכלל "צִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ", כלומר להותיר יותר צל מאשר אור בסוכה. מנהג זה מסמל פעולה רוחנית שבה האדם "מסתיר", כלומר מצמצם את השימוש באגו שלו, כדי לצאת מתוכו אל האור - אל האהבה והנתינה.

• הסכך: את הסכך אנו מתקינים מענפים המכונים "פסולת גורן ויקב", כלומר, דברים בעלי חשיבות פחותה עבורנו. גם מנהג זה מסמל תהליך שחווה אדם הפוסע בנתיב הרוחני: בתחילה הצורך לאהוב את האחרים נראה לו טפל ומעורר סלידה, בדומה לאותה פסולת. אולם בשלב השני האדם לומד לגדל את החשיבות של אהבתו לזולת לרום המעלה, ובזכות שינוי יחסו לאחרים הוא מגלה את הקשר עם הכוח העליון.

• ארבעת המינים: כמו המנהגים שהוזכרו לפני כן, גם ארבעת המינים מרמזים על התחושות שאנו חווים בדרך הרוחנית - טעמו של כל אחד מהמינים מסמל את הרגש ואילו ריחו מסמל את ההבנה השכלית. כך למשל, ה"אתרוג" רומז על מצב שבו האדם מבין ומרגיש את החשיבות של אהבת הזולת. פעמים אחרות האדם מוצא את הדרך הרוחנית "בעלת טעם אבל חסרת ריח" - הוא משתוקק לגלות את הרוחניות, אבל אינו יודע כיצד לעשות זאת. אז מצבו מכונה בשם "לולב". לעיתים להתקדמות הרוחנית יש בעיניו "ריח אבל אין בה טעם", ואז היא מכונה בפיו "הדסים", וכאשר אין בה לא טעם ולא ריח היא נקראת "ערבות".

המנהג של סוכות לאגד את ארבעת המינים ולנענע אותם מסמל את השלב האחרון לפני הכניסה לעולם הרוחני. האדם מאגד בתוכו את כל הנסיון שצבר בדרך: את כל העליות והירידות, את כל בירוריו, תובנותיו, הבחנותיו והרגשותיו לאגודה אחת, לבקשה חדה לתיקון מהכוח העליון. רק אז האדם נענה ונפתחת בפניו הכרת המציאות הרוחנית החדשה של שלמות ונצחיות. מצב זה מכונה "שמחת בית השואבה".

סוכות שבלב
הקבלה מלמדת אותנו כיצד להקים סוכה פנימית בלבנו. אבל לא סתם סוכה, אלא סוכה של שלום, אהבה ואחדות בין אדם לאדם. תקופת החגים מהווה הזדמנות נפלאה להתעלות מעל למחלוקות, לפירוד ולשנאה ולפתוח דף חדש בחיינו. אם ננצל את האפשרות ונתאחד, בין הקשרים שבינינו תתגלה האהבה, ותמלא את לבנו בשמחה ובאושר.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

ראש השנה

חכמת הקבלה מלמדת כי ראש השנה אינו חג של היהודים בלבד, אלא הוא חג כלל אנושי לכל באי עולם. אם כן מדוע נבחר דווקא יום זה ליום הדין של כלל האנושות? הכל במאמר שלפניכם.

פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בראש השנה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

צמד המילים ראש השנה מוזכר ביהדות מס' פעמים כדי לקבוע מועדים שונים בשנה. במשנה נזכרות כמה התחלות לעניינים שונים: ראש השנה למלכים (בניסן) ראש השנה לאילנות (בשבט) וראש השנה למעשר בהמה (אלול) וראש השנה לדין עליו נדון במאמר זה. ראש השנה החל בתאריכים א-ב בתשרי נמשך יומיים רצופים. שני ימים אלה נחשבים למעשה חג אחד ארוך הנקרא בארמית "יומא אריכתא". שמו של חודש תשרי הגיע אלינו מבבל ע"י שבי ציון במאה השישית. המילה תשרי באה מהמילה הארמית "תשריתו" שפירושה התחלה. ובהתאם לספירה העברית המתחילה בחודש הראשון (ניסן) תשרי הוא החודש השביעי ולכן ראש השנה חל "בחודש השביעי באחד לחודש" (ויקרא כג').

חכמת הקבלה  מלמדת כי להבדיל מחגים אחרים ראש השנה אינו חג של היהודים בלבד, אלא הוא חג כלל אנושי לכל באי עולם. אם כן מדוע נבחר דווקא יום זה ליום הדין של כלל האנושות? לכך קיימות שתי גרסאות. הראשונה טוענת כי ביום זה נברא העולם ואיתו כל בני האדם. השנייה טוענת כי העולם נברא ב- כ"ה באלול ונשלם בתחילת תשרי. הגמרא אומרת שבראש השנה חלו ישועות רבות - עבדות מצרים פסקה, יוסף יצא מבית האסורים, נפקדה שרה והרתה ונפקדו האמהות. אמנם מדובר בתחילת הריון ולא בלידה ממש שהיא בבחינת פירות הישועה אך כוחו של ראש השנה שבו נברא האדם הראשון הוא כוח של יצירה חדשה והיא מסמלת את פריצת הדרך אל עבר תהליך של שינוי. ממש כמו כוח הרצון המהווה את תחילת הנעת הגלגל שבהילוכו מבטא את תחילתה של יציאה לדרך חדשה.

בתפילות ראש השנה מתואר יום הדין כיום "הרת עולם" בו מתייצבים כל בני אדם לפני בורא עולם והוא לבדו שופט אותם על מעשיהם בשנה החולפת מי לשבט ומי לחסד מי לחיים ומי למוות. אך לא רק בני אדם כפרטים נשפטים ביום זה אלא גם עמים ומדינות ועל כך נאמר "איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו לשובע". אציין כי צמד המילים "ראש השנה" מופיע בתנ"ך בספר יחזקאל (פרק מ', א') ובשאר המקומות הוא נקרא "יום תרועה" (במדבר כט') ו "זיכרון תרועה" (ויקרא כג'). חכמי הקבלה לימדו כי יום תרועה קשור למצווה המיוחדת ליום זה והיא תקיעת שופר המכריזה על התכנסות בית דין של מעלה ותחילת המשפט. בנוסף, לשופר מעלה עליונה נוספת והיא לעורר בלב האדם חרדה וחרטה על מעשיו הרעים בבואו להתייצב מול בוראו. לקשר הזה שבין השופר לחרטה נמצא רמז לשוני במדרש- השופר קורא לנו "שפרו מעשיכם".

יסכימו איתי הקוראים כי הצליל הבוקע מהשופר אינו דומה לאף צליל אחר ובמהותו נועד לעורר בנשמת האדם חיל ורעדה ולמלא את ליבו יראה. על כך נאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג') הקבלה גורסת כי לא לחינם הדבר הואיל וקול השופר נקשר עם עולמות עליונים ככתוב במעמד הר סיני " קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" (שמות יט'). הקבלה מלמדת כי במישור הכללי ראש השנה אינו בא לציין מספר נוסף במניין השנים, אלא במהותו נועד להשריש באדם את התקווה לעתיד טוב יותר ולהפיח בקרבו רוח חדשה אשר תישא אותו לעבר הגשמת מטרותיו. יתרה מכך, זהו היום הנכון להביט לאחור ולבחון לעומקם של דברים את מהותנו הפנימית.

עריכת חשבון נפש אישי ונוקב מתוך מקום נקי השולל התחשבנות של עלות מול תועלת עשויה בהחלט להסיר את המסך מבעד לנשמת האדם ולהאיר לו את הדרך לגילוי עצמיותו ומהותו. חכמי הקבלה גורסים כי בדורות האחרונים חיים בני האדם בזמן מיוחד במינו, זמן של התעוררות רוחנית בלב האדם הדוחפת אל עבר חיפוש במזון רוחני. בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, מחשובי המקובלים של המאה הקודמת, לימד כי "ראש השנה" של כלל האנושות החל עם הסתלקותו של ענק המקובלים, האר"י הקדוש, שבתקופתו חלו תמורות מחשבתיות גדולות ביותר. האר"י חשף נדבך חשוב בחכמת הקבלה שמאפשר כיום לכל מי שחפץ לפתח את הממד הרוחני שבקרבו ולהעפיל אל פסגות הרוחניות. כיום, חמש מאות שנים אחרי אותה פריצה מחשבתית ולאחר התקדמות מרשימה ביותר בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, הרפואה וכדומה נמצאת האנושות המתוסכלת על פי התהום. כך שאותם הישגים מרשימם אינם עולים בקנה אחד עם מדד האושר האישי. תופעות מחרידות של ייאוש, סבל, עוני, רעב ודיכאון מתגברות ככל שהשנים נוקפות ותחושת הייסורים הגואה מחייבת אותנו לשאלה המכרעת אשר בשנים האחרונות החלה להתגלגל ככדור שלג במורד והיא מצויה בשלבים סופיים לקראת התפרצותה הודאית. בלי בושה יוסרו המסכות והכול ידרשו תשובות לשאלות המתעוררות לפתע באמצע החיים.

לדברי המקובלים עוד בדורנו תגיע האנושות המתוסכלת והדיכאונית למצב מסוים בו הזעם והכאב ימצא ביטוי במקרה הטוב בהפניית עורף לכל צורות ההתפתחות, הערכים והתרבות עד שלא תעמוד בפנינו ברירה אחרת ובתמימות חפה מכל מניעים אנוכיים נפנה את שאלותינו בישירות ובאהבה אל היקום ורק אז, כאשר נקלף מעלינו את הקליפות האוחזות נזכה לבסוף לפסוע אל עבר עתיד טוב יותר המזמן לנו חיים מלאי משמעות ועניין. לכן דווקא עכשיו, רגע לפני תחילת השנה החדשה, ביום זה נעצור לרגע, נביט לרקיע האין סופי ונדע כי אנו נזר הבריאה וכי העולם נברא בשבילנו ולמעננו. ניתן לתחושה הנפלאה שמקורה בטוהר הנשמה לעטוף אותנו במלכות פנימית כי הרי כולנו בני מלך! בברכת שנה טובה לכם ולבני ביתכם ומי ייתן וכל משאלות לבכם תתגשמנה לטובה השנה אכי"ר.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

יום כיפור - יום התיקון

על פי הקבלה, יום הכיפורים הוא היום שבו אנחנו מכירים בתכונות הבלתי מתוקנות שלנו. ההכרה במוגבלות האנושית הזאת היא שמובילה אותנו אל התיקון

פורטל אלטרנטיבלי, אתר קבלה בעם

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק ביום כיפור - יום התיקון. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

מדען הבוחן תופעה כלשהי שואל את עצמו בראש ובראשונה מהי תכליתה ולשם מה היא קיימת. האדם, כך גילו חכמי הקבלה, הגיע לעולם על מנת ליהנות ממנו אך גם על מנת להגיע לשלמות. זוהי תכלית הבריאה. לכן קראו המקובלים לשיטת המחקר שלהם "קבלה" - שיטה המלמדת את האדם כיצד יוכל לקבל את השפע והתענוג שהוכנו עבורו.

לאור זאת, קצת מפתיע לגלות בלוח השנה שלנו את יום כיפור, יום תענית עתיר בעינויים. מהו אותו גילוי רוחני שגרם למקובלים לקבוע יום עם כל כך הרבה הגבלות? לשם מה מענה המקובל את עצמו בחמישה עינויים? מדוע אסור לו לאכול ולשתות, לרחוץ את עורו, ללבוש בגדי עור, לסוך את עורו בשמן, ולקיים יחסי אישות? האם לזה ניתן לקרוא הנאה ותענוג? מהן אם כן הסיבות הרוחניות העומדות בשורשם של מנהגים אלו?

עולם האצילות
בכדי להבין תופעה מסוימת יש צורך להקדים ולתאר את אופן המחקר הקבלי. המדען המקובל ניגש לחקור משהו רק אם הוא רואה לפניו את שורש התופעה הנחקרת, בהתאם למידת השגתו הרוחנית. השורש לחגי ומועדי ישראל מושג בעלייה למדרגה רוחנית הנקראת "עולם האצילות", המכונה גם "עולם התיקון". עולם, מלשון העלמה, הוא מדרגת התיקון הגבוהה ביותר שמשיג האדם בטפסו במעלה הסולם הרוחני, ולכן רק דרכה ניתן להשיג את השורש והסיבה לתופעות המתרחשות בעולמנו.

עולם האצילות בנוי מחמישה פרצופים רוחניים, מעין "מבנים מיוחדים" המורכבים מעשר ספירות (ספירה, מלשון ספיר, זוהר). עשר הספירות הן עשר תכונות שונות בהן מתגלה השפע (הבורא) לעולמנו. תשע מתוך עשר הספירות מתוקנות באופן מושלם, ותכונה אחת, הקרויה ספירת המלכות, עוברת תהליך תיקון הדרגתי.

חטא אדם הראשון
לשם תיקונה של ספירת המלכות נולד המבנה הרוחני המכונה "אדם הראשון", הכלי הרוחני הכללי ומיד לאחריו חטא. תפקידו של המין האנושי, של מי שעתיד להגיע למדרגה הרוחנית הקרויה אדם, הוא לתקן את נשמתו השבורה של אדם הראשון ולהשיבה למצב השלם בו היתה קיימת לפני החטא. מהלך זה מרומם את הנברא ומוביל אותו ליישום מחשבת הבריאה באופן עצמאי. רק אז הוא זכאי להיקרא 'אדם', מכיוון שהצליח להידמות בתכונותיו לתכונות הכוח העליון.

ראש השנה הוא יום ההולדת של האדם הראשון. מעמד זה מיוחד בכך שדווקא בו מתחיל תיקון הנשמה הכללית, נשמת האדם הראשון, ולכן הוא נחשב ליום חג.

עשרת השלבים לקראת יום הכיפורים
מקובל המתחיל את תהליך התיקון מגלה במהלך עשרת הימים הראשונים, עשרת השלבים הראשונים, המכונים "עשרת ימי תשובה", עשר מדרגות רוחניות, דרכן הוא עובר כדי להבין את מורכבות הכלי שעליו לתקן. כך הוא לומד עם אילו כלים (רצונות פנימיים) מותר לו לעבוד ובאילו אסור לו להשתמש, לפחות בשלב זה.

הכלים (הרצונות הפנימיים) האסורים לשימוש הם הכלים השייכים לספירת המלכות. במהלך כל יום (מדרגה רוחנית שהנברא משיג) צובר הנברא אבחנות נוספות בתכונת המלכות המעורבת בכל מדרגה ומדרגה. הכרתו במגבלותיו מביאה אותו לידי בקשת עזרה. הוא מבקש כוחות לתיקון ומרגיש שהוא זקוק לכפרה. מצב זה נקרא "יום הכיפורים" מכיוון שבו מגלה המקובל את מוגבלות יכולתו להשתוות בתכונותיו הפנימיות לצורתו של הכוח העליון.

הכרת הרע
השלב הראשון בפעולת התיקון הוא "סור מרע" ("סור מרע ועשה טוב", תהילים לד, טו). הרע, שלא כמו בתורות המוסר למיניהן, הוא אותו טווח פעולה שבו אין המקובל מסוגל להשוות את צורתו לכוח העליון, עקב שליטת תכונת המלכות עליו. אין המדובר בהתנהגות טבעית כזו או אחרת.

לכן ניתן לראות ביום הכיפורים מעמד מבורך, בו מתבררת לחלוטין ההכרה במגבלות הכלי. הכרה זו נקראת גם "הכרת הרע", הכרת התכונות הבלתי מתוקנות. חשיבותה רבה, דווקא מכיוון שבלעדיה אי אפשר לדעת איזה תיקון לדרוש מן הכוח העליון ומשם להתקדם אל השלב הרוחני הבא המכונה "סוכות".

איברי הגוף הרוחני
לעתים קרובות, במיוחד בכדי להדגיש הבחנות מסוימות, משתמשים המקובלים בכינויים שונים לתיאור התופעות הרוחניות. במקום לציין את שמות הספירות: כתר, חוכמה, בינה, תפארת ומלכות, הם בוחרים להשתמש בשמות איברי הגוף הרוחני: מוח, עצמות, גידים, בשר ועור. לכן במקום לקרוא לספירת המלכות בשמה הם קוראים לה בשם "עור".

אם נשוב כעת ונעיין בהגבלות המיוחדות ליום הכיפורים נראה שהן קשורות לעורו של האדם, או לשימוש בעור הבהמה. ואכן ביום הכיפורים אסור ליהנות משימוש שונה בעור, כלומר מרחיצה, סיכה בשמנים ומשחות, נעילת נעלים או סנדלים מעור, חגירת חגורות מעור וכדומה.

הדרישה לתיקון
יום הכיפורים אם כן מהווה שלב ביניים הכרחי בתהליך בניית הכלי הרוחני, המתחיל בראש השנה ומסתיים בשמחת תורה. אין המדובר ביום אבלות - ביום הכיפורים נחתם השלב הראשון בו מכיר המקובל את מגבלותיו וחותם את דרישתו לתיקון. מיד לאחר יום הכיפורים מתחיל הנברא את התיקון, ובסופו של חג הסוכות הוא זוכה לקבלת האורות בכלי המתוקן - לכן הוא שמח בשמחת התורה, שמחת האור.

גמר חתימה טובה!

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

חודש אלול – פתיחת מזל על פי הקבלה

חודש אלול, על פי חכמת הקבלה הוא חודש בו נפתח חלון הזדמנויות לפתיחת מזל בכל תחומי החיים. עכשיו תורך להצליח

פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בחודש אלול – פתיחת מזל על פי הקבלה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

ימי חודש אלול מהווים חלון הזדמנויות נהדר להגבהת ופתיחת מזל בכל תחומי החיים. הואיל וחודש זה מציין את הישורת האחרונה לפני ראש השנה. לפיכך כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד.

הנה וכמעט חלפה לה שנה וחודש אלול הגיע להתארח בחיינו והוא מזמן עימו שפע הזדמנויות חדשות. אלול הוא החודש השישי למניין החודשים מיציאת מצרים והשניים עשר למניין חודשי השנה לבריאת העולם מתשרי.

המסורת מגלה כי שמו של חודש אלול הובא מגלות בבל ומקורו במילה "אולולו" שפירושה "קציר" רמז לאיסוף התבואה. מקור אפשרי נוסף לשם אלול הוא "אלילו" בארמית שמשמעו הוא- חיפוש, חקר ("מרגלים אתם", בראשית מב יד), כמציין עובדה שבחודש זה על האדם לחקור ולפשפש במעשיו, לדעת להכיר את הפגמים ולתקנם כראוי.

הואיל וחודש אלול הוא החודש האחרון לפני תחילת השנה ולפני הימים הנוראים המסתיימים בכיפור ולא בכדי הוא נחשב לחודש של חשבון נפש אמיתי, זמן להיטהרות הנפש, למחילה ולסליחה בין אדם לחברו ולעשיית מצוות. אלול מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות" ונוהגים בו להשכים קום ולקיים תפילות הנקראות "סליחות". כיון שהימים הם ימי תשובה מרבים בהם בסליחות ובתחנונים. על פי מנהג הספרדים נוהגים להשכים קום באשמורת לילה מהלך כל החודש חוץ מראש חודש וימי שבת, משום שאין אומרים תחנונים בימים אלו. מנהג האשכנזים קובע לומר סליחות מיום א' בשבוע שחל בו ראש השנה ולא פחות מארבעה ימים לפני מועד זה.

על פי האמונה מקובל לומר שבניגוד לכל ימי השנה המלך (הבורא) נמצא בארמונו אינו יוצא מפתחו, באלול: "המלך יוצא אל השדה", קרי, קרוב, נגיש וזמין לכל העם. ככתוב " קרוב ה' לכל קוראיו". חכמי הקבלה מצאו לאלול ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי". משמע, אני- עם ישראל נשוב לדודי (הבורא), ודודי יקבל את תשובתנו. לרמוז, כי אין התשובה תלויה אלא באדם בלבד וכשהאדם משפר את מעשיו, מתעלה מעל לאגואיזם (רצון לקבל לעצמו), ומאמץ גישה אלטרואיסטית מיד נפתחים מעליו שערי שמים להיטיב את מזלו. ככתוב: "אמר ה' לישראל פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה).

ללמדנו שאם האדם עושה מצידו השתדלות מועטה או אז הבורא משיב לו כגמולו ומשפיע מחסדיו הרבים. ולחובבי הנומרולוגיה אציין כי סופי התיבות של "אני לדודי ודודי לי" הם ארבע פעמים יוד ובסיכום 40.

אם כן מדוע דווקא 40?
בחכמת הקבלה מייחסים למספר ארבעים אנרגיה עצומה המסוגלת לטהר ולנקות את האדם. לדוגמה: ארבעים שנה במדבר, ארבעים ימי מבול, ארבעים סאה (יחידות מים) במקווה, ארבעים יום וארבעים לילה וכד'. לכן חודש זה טומן בחובו את כוח הקדושה והטהרה שיש בכוחו לנקות מעל האדם את הקליפות האוחזות בו.

מזלו של חודש אלול הוא מזל בתולה ולכך קיימים תימוכין במקורות הקושרים את הכינוי "בתולה" עם ערך התשובה: "אמר להם ה' לישראל ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה ומיד אתם חוזרים לעריכם שנאמר שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ספרי דברים פיסקה מ"ג).

כאמור חודש אלול מהווה חלון הזדמנויות נפלא במעגל החיים היהודי. זמן נדיר להתבוננות פנימית אמיצה ולבחינה מחודשת של מטרת החיים. להבדיל מיתר ימי השנה שבהם אנו עסוקים עד מעל לראש ברדיפה משוללת תכלית אחר ממון, כבוד ומעמד. אלול הוא הזמן לקחת פסק זמן ממרוץ החיים, לפקוח את העיניים ולהתקדם מעלה בדרך לכיבוש האגו ולהארה פנימית.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהזמן פועל על פי מחזוריות מעגלית- שנה מלשון נשנה, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע על ציר הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא רגע ההווה. לכן החיבור שבין האדם לבוראו צריך ויכול להתרחש כעת. באלול החיבור הוא לפנים משורת הדין, זהו מועד של תפילה, התבודדות, תחנונים ותשובה. שערי שמיים פתוחים לרווחה והכול מתוך מידת הרחמים, הבאה להמתיק מעלינו את הדינים.

חלון הזדמנויות
ימי חודש אלול מהווים חלון הזדמנויות נהדר להגבהת המזל בכל תחומי החיים. הואיל וחודש זה מציין את הישורת האחרונה לפני ראש השנה. לפיכך כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד. הקבלה מסבירה כי בתקופה זו יורדים לעולם אורות רוחניים כבירים המסוגלים לעודד את האדם לצאת מהקשיים ולפסוע אל עבר חיים טובים הרבה יותר. כך שמי שיטה עצמו ויבקש לנפשו תשובות ופתרונות מוצלחים, בכל תחום, יוכל להיעזר בעצות מופלאות מחכמה יהודית עתיקה יומין וליהנות מצורת חיים אחרת של שפע, תענוג והצלחה בכל.

אז למה אתם מחכים?

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

תחילת השינוי- ראש השנה

ראש השנה אינו רק תאריך על לוח השנה, ראש השנה הוא החלטה לפתוח דף חדש, ולחוות את החיים בצורה חדשה לחלוטין

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- גיל ברוך

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בתחילת השינוי- ראש השנה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

כשהתחלתי ללמוד בכיתה א', זה היה 'ראש השנה' ללימודים שלי.
כשהתגייסתי לצבא, זה היה 'ראש השנה' לחיילות שלי.
כשהתחתנתי, זה היה 'ראש השנה' למשפחה שלי.
כשהתחלתי ללמוד קבלה, זה היה 'ראש השנה' של החיים שלי, ראשיתו של שינוי משמעותי שמתחיל בשאלה: "האם יש מטרה וטעם לחיים?". עם השאלה הזו, ורבות אחרות דומות לה, התחלתי ללמוד קבלה. גיליתי שכל מה שדמיינתי לי שהוא חכמת הקבלה, היה רחוק לגמרי מהאמת.

מה שמשך אותי לקבלה היה הגילוי, שהקבלה מדברת על העולם בצורה של חוקים מוחלטים, כמו כל המדעים המדויקים. מכיוון שאני מהנדס במקצועי, השילוב הבלתי אפשרי לכאורה של מדע ורוחניות ריתק אותי.

לאחר אותו ראש השנה, התחילו גם להגיע תשובות. לאט-לאט התחלתי להפנים שהסיבה שהעולם נראה לי אקראי לחלוטין, כאילו אין בו שום סדר והגיון, היא כי אני לא מכיר את החוקים לפיהם מתנהל העולם. המקובלים גילו את החוקים האלה וכתבו אותם בספריהם.

מתוך הלימוד גיליתי שלכל חגי ישראל יש משמעות נוספת, שונה ממה שלמדתי בבית הספר. כל חג מסמל שלב בהתפתחות הרוחנית של האדם, וראש השנה מסמל את תחילת התהליך. התפתחות רוחנית של האדם היא תהליך של מחקר, שבו האדם מגלה בעצמו תכונות חדשות, מפתח את התכונות הללו, ואז הוא מתחיל לראות את החיים בצורה חדשה לגמרי, ברורה יותר, משמעותית יותר. תהליך ההתפתחות הופך לאתגר, למטרה גבוהה שנותנת משמעות לחיים.

ההתפתחות הרוחנית דומה לעלייה בשלבים של סולם, כך מסבירים המקובלים. בכל פעם שאנחנו עולים שלב, אנחנו רואים את החיים מזווית חדשה, גבוהה יותר, עמוקה יותר. הצעד החשוב ביותר הוא לשים רגל ראשונה על הסולם, זהו ראש השנה האישי של כל אחד. בלי ההחלטה הזו, דבר לא יקרה, לא ראש השנה ולא שום שינוי.

הפירוש הרוחני של הברכה "שנהיה לראש ולא לזנב", הוא שהאדם מתחיל לחפש בעצמו משמעות לחיים, הוא מפסיק להיות נגרר אחרי האחרים (זנב), ומתחיל באופן פעיל להוביל את עצמו לתהליך של התפתחות רוחנית (ראש). ההחלטה שקיבלתי באותו ראש השנה - לקחת אחריות על חיי וליצור בהם שינוי אמיתי, הובילה אותי אל חכמת הקבלה. לימוד הקבלה שינה את התפיסה ואת היחס שלי לחיים, והבהיר לי מה בכוחי לשנות ומה לא, ואיך אני יכול להשפיע לטובה על חיי. זה 'ראש השנה' של האושר שלי, שלראשונה בחיי הוא באמת בר-השגה, כאן ועכשיו.

כל אדם יכול לעשות חשבון פנימי ולהחליט בכל רגע שהוא רוצה להתחיל את השינוי, ולחגוג את ראש השנה.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

תחזית אישית לשנה החדשה

לכבוד שנת התשע"ד הבאה עלינו לטובה, הריני מגיש לכם שיטה קלה ופשוטה לבחינה ולהתבוננות בשנה החדשה

פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בתחזית אישית לשנה החדשה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

יובן כי שיטה זו מציגה קווים כלליים בלבד והיא לא נועדה להחליף בשום דרך את המפה הקבלית העמוקה והאותנטית הנערכת באופן אישי לאדם. לפיכך, כל האמור להלן מציג שרטוט כללי בלבד ואין לראות בו אורים ותומים. מטרתו היא לשקף את זרימת הכוחות הפועלים בשנה המדוברת ולתת דגש על ייחודה. חשוב לזכור ולדעת כי ישנן דרכים נוספות, עמוקות ומדויקות הרבה יותר לבצע תחזית שכזאת, אך דרכים אלה דורשות בקיאות רבה בתורת הסוד.

חישוב מספר השנה
כולנו נמצאים בציפייה דרוכה לקבל את פני השנה החדשה, אך לכל אחד מאיתנו המספרים צופנים שנה אחרת, בהתאם לתאריך שבו נולדנו. באופן כללי, מחזוריות השנים בספירה הקבלית נמשכת 9 שנים, כך שכולנו משתייכים לאחת מ-9 קטגוריות מספריות שקובעות כיצד נחווה את השנה הטריה. על מנת לוודא את מספר השנה שלכם, עליכם לחשב אותו באופן הבא: חברו את יום הולדתכם העברי עם חודש הולדתכם העברי ועם סכום ספרות השנה העברית החדשה. תוצאת החיבור היא מספר השנה שלכם. לדוגמא: אדם שנולד בתאריך ג' בתשרי יחשב ראשית את מספר השנה ואז יחבר את מספר זה עם מספר החודש בו נולד ותאריך היום בו נולד.

השנה העברית הבאה היא התשע"ד למניין השנים מבריאת העולם. לכן: ה=5 ת=400 ש=300 ע=70 ד=4. חיבור המספרים הללו מניב את התוצאה 779. כדי לצמצמה נבצע פעולת חיבור 7+7+9= 23 ובצמצום 2+3=5. בחיבור השנה התשע"ד (5) עם חודש הלידה לדוגמא (7) ויום הלידה (3) נקבל: 5+7+3= 15 ובצמצום 6. ההתייחסות לשנה החדשה תהיה על-פי לוח השנה העברי, קרי מיום א' בתשרי, ראש השנה.

לנוחיותכם, לוח המרת ימים וחודשים למספרים:

ימי החודש העברי:
א = 1, ב= 2, ג = 3, ד = 4, ה = 5, ו = 6, ז = 7 ,ח = 8, ט = 9, י = 1, יא = 2, יב = 3, יג = 4, יד = 5, טו = 6, טז = 7, יז = 8, יח = 9, יט = 1, כ = 2, כא = 3, כב = 4, כג = 5, כד = 6, כה = 7, כו = 8, כז = 9, כח = 1, כט = 2, ל = 3.

חודשי השנה העברית:
ניסן = 1, אייר = 2, סיוון = 3, תמוז = 4, אב = 5, אלול = 6, תשרי = 7 חשוון = 8, כסלו = 9, טבת= 1, שבט = 2, אדר = 3. התחזית לפי מספרי השנים

שנה 1
השנה תהא מלאת אנרגיה ודינאמית מאוד. ימים של שינויים חיוביים ותקופה חדשה בחי האדם. שנה נפלאה להוציא דברים מהכוח אל הפועל. זו שנה שתתאפיין ברכישות רבות, בשינוי מגורים, בקידום במקום העבודה ובנסיעות מרובות. היא מייצגת שינויים מחשבתיים רבים בכל הנוגע לחיים האישיים לטוב או חלילה לרע (נישואין או פירוד וגירושין). זוהי השנה בה יתחוללו מעברים בין מצבים מסוימים שהעיקו בשנה החולפת. זוהי בדיוק התקופה לשנס מותניים וליישם תהליכים. זוהי השנה לבניית קומה נוספת בבנין חייכם אל תמתינו לשם כך לשנה הבאה.

שנה 2
השנה הקרובה תהיה קשה ולא יציבה מבחינה כלכלית. ירבו בה מריבות ובעיות בזוגיות, עם חשש להתפרקות מערכות יחסים. האדם בשנה זו חשוף לטרדות רבות ,למצבי רוח משתנים וללאות נפשית שהם תוצאה של מתח ועייפות משנה קודמת. התקופה אינה מומלצת לשינויים ולקבלת החלטות לטווח ארוך. יש להתאזר בסבלנות ולא להיסחף להחלטות פזיזות. לא מומלץ כלל להחליף מקצוע או מקום עבודה. יש לשים לב לבעיות בריאות העלולות לצוץ בשנה זו.

שנה 3
זוהי שנה המבטאת כניסה לתקופה פורה, יפה ומשגשגת. לעצמאים שבינינו צפויה תקופה של שפע ובנייה. בשנה זו, להבדיל מהשנה הקודמת שהייתה קשה, האדם מתחזק והברכה שרויה בכל מעשיו. זהו הזמן הנכון לרכישות, להתרחבות, למעבר מגורים ולשיפור איכות החיים. הדאגות והקשיים של השנה החולפת יפנו מקום לשנה של צמיחה, שמחה ושפע. שנה טובה ומוצלחת כל אשר יעשה יצליח.

שנה 4
שנה עמוסה בעבודה, המתאפיינת בלוח זמנים צפוף ובחוסר זמן לעצמכם. בתקופה זו על האדם לאזור כוחות ולהוציא לפועל תוכניות שעד עתה היו בגדר רעיון. למרות השנה הדחוסה והאנרגיה הרבה היוצאת מכם, מומלץ לשקם יחסים עם הקרובים לכם ולא להזניח את הרגש. המאמץ הרב המושקע בתקופה זו ייתן תוצאה חיובית לקראת תקופת סוף השנה, בה תוכלו ליהנות מפירות העמל הרב. המשמעת העצמית צריכה להיות גבוהה מאוד ויש לסדר לוח זמנים עם הגדרות ברורות לכל עניין. בשל עומס המטלות תתכן עייפות זמנית נפשית וגופנית, אך למרות זאת ההצלחה תאיר לכם פנים.

שנה 5
שנה מצוינת בכל הנוגע לענייני הלב. בחלוף השנה הקודמת שהייתה עמוסה ומתוחה, הגיעה העת לפנות מקום וזמן לעצמכם. זה הזמן להתאוורר, לטייל ,להכיר אנשים ומקומות חדשים. האנרגיה שלכם צריכה להיות מתועלת לאפיקים חיוביים כגון: לימודים, העשרה ונטילת יוזמות.
לפנויים שביניכם: זו התקופה המומלצת להתקשרות זוגית מחייבת. חיי החברה יתפסו מקום מרכזי ותהיו רצויים במפגשים רבים. שנה זו תהיה בסימן של התחלה חדשה עם פרספקטיבה אופטימית לעתיד.

שנה 6
שנה נהדרת למיסוד קשרים ולנישואין. קשרים שהחלו בשנה שעברה עשויים להתפתח מאוד השנה ולהתנהל בנינוחות מרבית. מי שלא מצא זוגיות ראויה בשנה החולפת עשוי למצוא עצמו השנה בנבכי התאהבות סוערת ומלאת רגשות. המשפחה תהווה מוקד עיקרי ויש להשקיע אנרגיה בטיפוח התא המשפחתי והמסגרת והזוגית. ההרמוניה והשלווה יתפסו מקום מרכזי ויפלסו דרך להצלחות רבות, הן בפרנסה והן בחיי החברה. התקופה מומלצת לשינוי מקום מגורים ולהתחדשות.

שנה 7
השנה מאופיינת בניתוקים ובסיומות. בעבודה ייתכנו שינויים שלא לרוחכם אפילו עד כדי פיטורים. יחסים זוגיים ייקלעו למשבר והפרידה נראית באופק. האנרגיות נמוכות והלחץ הנפשי יגבר ורמת הפגיעות תעלה. יש להימנע מלפגוע באחרים ולגלות סלחנות רבה יותר כלפיהם. שנת התשע"ד הינה ללא ספק שנה בעייתית וטומנת בחובה קשיים רבים. ההתאוששות תחל מחודש ניסן ואז תורגש ההקלה המיוחלת והשינויים החיוביים לא יאחרו להגיע.

שנה 8
לאחר השנה הקשה שעברה עליכם, ניכרת מגמה של התחדשות. בעבודה דברים זורמים בנחת עם אפשרות לקידום ולמימוש רעיונות חדשים. זה הזמן לשנות מקום מגורים ולשפר משמעותית את איכות החיים. המצב הכספי ישתפר ויזמן אפשרויות רבות להתרחבות כלכלית. זוהי תקופה ראויה לבצע רכישות כגון: בית ורכב ואף תקופה נוחה להרחבת המשפחה.

שנה 9
שנה זו מומלצת להכשרת הקרקע לעתיד. התקופה מזמנת שפע רעיונות והזדמנויות שירקמו עור וגידים בשנה הבאה. זה הזמן לנער אבק מעל הנפש ולהתכונן לקראת שינויים חדשים הנראים באופק. השנה תתאפיין בסיום תהליכים ובנקיטת יוזמות חדשות. השנה הזו סוגרת את מעגל השנים בספירה הקבלית ופותחת דלת לשנה אופטימית ומוצלחת.

בפרוס עלינו השנה החדשה הבאה עלינו לטובה אבקש לברך אתכם ואת בני ביתכם בברכת שנה טובה ומוצלחת בכל אכי"ר.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

פירוש חלומות על פי הקבלה

האם חלומות הם מסרים מתת-המודע, נבואות, עיבוד של חוויות, או עולם דמיוני עצמאי שאינו קשור לחוקי המציאות?

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בפירוש חלומות על פי הקבלה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

היא יושבת מול הפסיכולוגית שלה, עדיין נסערת מעוצמתם של חלומות הלילה שטלטלו אותה..
אט אט, היא מתחילה לשחזר רסיסי חלומות שעדיין חיים בזיכרונה בחדות ממשית ובתחושות ברורות: "חלמתי שאני עולה על הר גבוה, אבל פתאום האדמה זזה ואני רואה את התהום העמוקה הנפערת ביני ובין צדו השני של ההר. ואז אווירון קטן בוקע מתוך צלע ההר ומתוכו מנפנפים לי לשלום כל האנשים שהכרתי אי פעם ואני רוצה לעוף איתם. אני פותחת בריצה מהירה, תופסת תאוצה, מגיעה אל קצה הצוק, נוסקת מעלה - עפה כמו ציפור..."

עולם לא מודע של חלומות
כמה שאני אוהבת חלומות. כל כך אוהבת, עד שפעם נהגתי לחקור אותם לפרטי פרטים, ולגלות מה טומנים בחובם סמלים כמו אש, מים, תעופה, אדמה רכה, ספר כבד, מטפחת אדומה, נעליים, נחש, בכי, צחוק ועוד.

אני אוהבת את העולם החבוי בתת-המודע. אני מתגעגעת אליו בזמנים שבהם אני שוקעת עמוק מידי, אל תוך העולם הנוקשה, "האמיתי", שסביבי. אין ספק, חלומות, עבורי, הם מפלט יקר ערך שמחלץ אותי מהצפות רגשיות תת מודעות במהלך היום, כשפשוט אין זמן לעצור ולתהות על קנקנן. החלום עבורי הוא תרופה.

כל זה גורם לי לתהות לא פעם, איך זה שבעולם הדמיוני הזה שקיים בתוך מוחי המציאות כל כך צבעונית, מפתיעה, אפשרית, ואילו כאן, בחיים הרגילים, הכל רגיל, קבוע ומקובע?

אז מהו תפקידם של חלומות בחיינו? אנשים רבים מסגלים לעצמם תודעה מיסטית כלשהי, שבה הנשמה יוצאת לשוטט במציאות הרחבה, הבלתי מוגבלת ורואים בחלום כל מיני קשרים והקשרים ל"רוחניות". "ספר הזוהר" מסביר באופן מפתיע, כי חלומות הם דווקא המציאות הממשית שבה אנחנו חיים.

למה הכוונה?
התנקות תת-המודע
החלומות שאנו חולמים בלילה הם, למעשה, "התנקות" של תת-המודע. הקבלה מסבירה שהחוויה של הראייה הויזאולית של חלומות היא תוצאה פיזיולוגית של רגשות, התרחשויות, מחשבות ורצונות שנמצאים בתת-ההכרה.

כל מה שהתרחש במהלך היום ולא יצא החוצה, מפני שהודחק על ידי חוויות יומיומית חזקות יותר, מתגלה בזמן השינה כחוויות משניות. גם הצרכים הפיזיולוגים של הגוף יכולים לגרום להופעת חלומות, אבל בין זה לבין רוחניות - אין שום דבר.

חיים בסרט
לפעמים אנו חולמים חלום שאחר כך מתגשם. מלבד זאת ישנם אנשים שיודעים לפענח חלומות, ולומר על פי החלום, מה תהיה תוצאה של אירוע חשוב שעתיד להתרחש. האם הם נביאים? לגמרי לא, אומרים המקובלים.

הקבלה מסבירה שכל חיינו הם סרט שכבר צולם, ואנחנו רק הולכים ומגלים אותו פריים אחרי פריים, בדיוק כמו בקולנוע. העבר, ההווה והעתיד נמצאים, למעשה, על "משטח אחד", ולכן בהחלט יתכן שתמונות מתוך העתיד יצופו ויעלו מתוך תת-ההכרה בזמן השינה. אבל שוב, אין בכך כל נבואה וגם לא רוחניות לשמה, וכל זה אינו חורג ממסגרת תפיסת העולם הזה.

היינו כחולמים
קודם כתבתי שחלומות לפי הקבלה הם דווקא המציאות האמיתית שאותה אנחנו חיים. נשמע מופרך? אולי, אבל כיום, גם חוקרי הפיזיקה הקוואנטית טוענים שזו האמת לאמיתה. גם המדענים בימינו, כמו המקובלים שטענו כך מאז ומעולם, טוענים שאנחנו לא מסוגלים לקלוט שום תופעה (או צורה) שנמצאת מחוצה לנו, כל עוד לא נמצאת בתוך המוח שלנו צורה דומה לה.

קולומבוס בא והאינדיאנים לא שמו לב
המדענים שיצרו את הסרט "בליפ", למשל, מביאים כדוגמא סיפור ידוע אודות ספינותיו של קולומבוס שהתקרבו לראשונה לחופי אמריקה. האינדיאנים שעמדו על החוף לא היו מסוגלים להבחין באוניות הקרבות לעברם, מפני שה"מודלים" של האוניות לא היו מוטבעים במוחם. רק המרפא של השבט, שהיה כנראה בעל דמיון מפותח, הוטרד מכך שהמים זזים "ללא סיבה נראית לעין". מתוך מאמציו לגלות מה גורם לתנועת המים, הוא הצליח בסופו של דבר לגלות את תמונת האוניות. אותו המרפא רץ אל בני השבט, וסיפר להם על המחזה המוזר שראה, ובזכות תיאוריו הססגוניים הצליחו בני השבט לזהות את ה"בית גדול" שצף על פני המים.

סיפור זה ממחיש היטב את התפיסה לפיה לא קיים דבר מחוץ למוחו של האדם. האונייה שקיימת בתוך ראשו של האינדיאני, היא זו שבונה את תמונת האונייה מחוצה לו. אונייה שלמעשה אינה קיימת כלל.

כלומר, אנחנו תופסים רק מציאות פנימית שקיימת בתוכנו, שהיא כמו החלום. במצב חלום המציאות נראית ומורגשת בנו בצורה ממשית, אך, למעשה, כל התמונות וההתרחשויות החיצוניות, כביכול, קורות רק במוח האחורי שלנו.
וכך, מסבירים המקובלים, קורה גם בחיים.

אבל אל דאגה, אפשר להתעורר מתוך אותו חלום ולראות את המציאות השלמה. ביכולתנו לגלות רובד נוסף, רחב ועמוק יותר של המציאות, אם רק נפתח בתוכנו חוש נוסף, חוש רוחני, "שישי". אז תפתח לפנינו מציאות חדשה לחלוטין, המציאות המלאה.

בביטוי "היינו כחולמים" מתארים המקובלים את תפיסת "העולם המדומה" בו כולנו חיים, עד פריצתנו מהתרדמה אל העולם השלם, האמיתי. אמנם, כרגע אין לנו פשרות לחוש בכך, אבל לאחר שנרכוש ראייה אמיתית של המציאות, נגלה כי הראייה הקודמת הייתה מדומה לחלוטין, בבחינת חלומות ולא יותר.

ובינתיים, כשאנחנו חולמים בלילות חלומות ססגוניים, הרי שמדובר בחלום בתוך חלום. זהו חלום שבא להזכיר לנו שעלינו להתעורר מתפיסת החיים המוגבלת, ולפרוץ לתוך העולם הרוחני שבו הכל אפשרי.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

פסח - מסע לחירות הנפש

יצחק אהרון מציג מזווית צרה את האופן בו מנתחת תורת הקבלה את ההיבט הרוחני שבחג הפסח

פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בפסח - מסע לחירות הנפש. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

"המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצירפן זה בזה וניסן בשנה". עניין השיחה והדיבור תופסים מקום עיקרי בערב ליל הסדר, היות שהחרות המדוברת אינה נוגעת רק לשעבוד הגוף. בפסח מודגשת החרות הנפשית שלה זקוק האדם מתוך חופש הדיבור עד אשר הוא פוצה פיו בבחינת פה - סח. חכמת הקבלה מבארת כי רק מי שיטה עצמו ויתבונן היטב לתוך צפונות ליבו יוכל להבין באמת את קשת המשמעויות של סיפור ההגדה ויציאת מצרים מן הפן החוויתי אישי. יובן למעין בנאמר כי הדמויות בסיפור ההגדה לרבות מאורעות ומקומות מייצגים כוחות רוחניים שונים שמצויים באדם ומשפיעים על אורחות חייו. עוד על מסע לחרות הנפש.

במאמר זה אציג לכם מזווית צרה את האופן בו מנתחת הקבלה את ההיבט הרוחני שבחג הפסח. אציין כי המשמעויות של החג רבות מאוד וקצרה היריעה מלהכיל את כולן ולכן נתמקד בנושא "חרות הנפש".

חג הפסח הוא חג האמונה, וליל הסדר, פרט להיותו לילה של תחושת חירות, הוא ראש השנה למלכים ומהווה עמוד מרכזי בחינוך לאמונה צרופה בבורא על שגאל אותנו ועל החסדים הרבים שעשה עמנו .

הנקודה המרכזית בלילה זה היא ארבע הקושיות, דהיינו החרות לשאול לחקור ולפתוח דיון מעמיק בין כל המסובים בסיפור יציאת מצרים. בספר הצירה (ספר הקבלה הראשון) נאמר:" המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצירפן זה בזה וניסן בשנה". ללמדנו כי עניין השיחה והדיבור תופסים מקום עיקרי בערב ליל הסדר, היות שהחרות המדוברת אינה נוגעת רק לשעבוד הגוף. בפסח מודגשת החרות הנפשית שלה זקוק האדם מתוך חופש הדיבור עד אשר הוא פוצה פיו בבחינת פה - סח לשם קיום מצוות "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". עצם תחושת החופש הרוחני מעלה בלב האדם את האפשרות לשאול את כל אותן קושיות עד אשר תנוח דעתו.

 המספר ארבע מסמל מוטיב חוזר בפסח שהרי סביבו סובבת ההגדה. יש ארבע כוסות יין, שבאמצעות שתייתן יוצאים הסודות הכמוסים מתוך נפש האדם בבחינת "נכנס יין יצא סוד", ארבע קושיות וארבעה בנים. בקבלה נאמר, כי המילה " חרות " בנויה מראשי תיבות של ארבעת הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול המייצגים באופן מובהק צדדים שונים במורכבות נפש האדם. שהרי בתוך כל אחד ואחת מאיתנו חיים יחד ארבעת הבנים בתמהיל ייחודי לכל נפש. בספר ה"זוהר" , פרשת ב"העלותך", כתוב: "אמר רבי שמעון בר יוחאי: אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות... אלא שכל הדברים הינם סודות עליונים". משמע, כל המופיע בתורה לרבות סיפור פסח, מבטא ברבדים העמוקים סיטואציות מדויקות של כל המתחולל בנפש האדם ובעולמו הפנימי. לכן מי שנתפס לחזות המילים החיצונית בלבד שוגה. חכמת הקבלה מבארת כי רק מי שיטה עצמו ויתבונן היטב לתוך צפונות ליבו יוכל להבין באמת את קשת המשמעויות של סיפור ההגדה ויציאת מצרים מן הפן החוויתי אישי.

 יובן למעין בנאמר כי הדמויות בסיפור ההגדה לרבות מאורעות ומקומות מייצגים כוחות רוחניים שונים שמצויים באדם ומשפיעים על אורחות חייו. נקודת המוצא בפסח מתחילה עם הירידה למצרים, ארץ השפע והאפשרויות הבלתי מוגבלות, בעקבות רצונו של האדם להנות , להיטיב את מצבו הכלכלי ולבקש בטחון חומרי. הרדיפה אחר ממון, רכוש, נסכים, מעמד וכדומה נובעת מתשוקה עזה לסיפוק צרכים ותאוות ארציות וכאשר הושגה המטרה מיד מתעורת תחושת מיצוי וסיפוק רגעית שחולפת חיש מהרה ומפנה מקום לרעב חדש הדורש מהאדם להשביעו וכך חוזר חלילה. במצב כזה האדם נשאר שבוי בתוך מציאות דואלית. תחושת "יש לי הכל ואין לי כלום" מקבלת משנה תוקף עם ההכרה כי למרות ואף על פי שכל הרצונות נתמלאו מתעורר לפתע האגואיזם ככתוב "ויקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" וכי כל שיש לו לאדם שייך כעת לאגו , הוא פרעה, ובתסכולו אין לו כל יכולת להנות מפירות עמלו. "המלך" (אגו) דורש עבודה וכך האדם שעד לפני רגע קט הרגיש חופשי נשבה ברצון להנות בלבד ומתגלה בפניו מסכת של עבודת פרך מתישה, כל זאת כאמור מתוך הצורך לספק את המלך שאינו יודע שובע. עם הזמן המשתנה מחלחלת הידיעה כי לעבודה אין תכלית ממשית וכל מה שהושג ונרכש מתמוטט וקורס נוכח העובדה כי האגואיזם משתלט ושולל מהאדם כל אפשרות לחוות שמחה, מרגוע ושקט נפשי. אט אט מאבדים ההישגים החומריים את משמעותם והרגשת העצבות, הריקנות וחוסר האונים מציפים את החלל הפעור שנוצר בלב האדם. בשברונו הוא נושא עיניו מעלה בזעקת כאב ככתוב " ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם" האדם פונה לבוראו בתחינה להשתחרר מכבלי פרעה (אגו) והבורא מצידו מחדיר בלב האדם את "משה" , הוא הכוח הרוחני שיסייע להתמודד מול פרעה, לצאת ממצרים, לחצות את ים סוף ולהיגאל. שהרי משה על אף היסוסיו הרבים להתייצב למול פרעה גדל בארמונו ואין טוב ממנו להכיר הן את המבוכים וחדרי הסתרים והן את המלך עצמו על חולשותיו ונקודות התורפה שבו. לפיכך בפסח מתגלים שני הכוחות במלוא הדרם (פרעה – אגואיזם ומשה – אלטרואיזם) ועל האדם מוטל לערוך "ליל סדר" של חשבון נפש להתעלות מעל תאוות העולם הזה ולהשתחרר מכבלי הרצון המגושם, הרע והאגואיסטי ולאמץ גישה אלטרואיסטית. 

בליל הסדר מצווה כל אדם לומר שלוש מילים כדי לצאת ידי חובתו: פסח, מצה ומרור ומי שאינו נותן תוקף בדיבורו לא ערך סדר כהלכתו. על דעת הקבלה קורבן הפסח שהיו מקריבים בבית המקדש מסמל את סגולת ישראל כעם נבחר. מצה מסמלת את בריאת העולם ואת החידוש המתמיד שלא הספיק לתפוח, לצאת מהכוח אל הפועל וליצור מציאות. מייצגת את הצניעות והענווה בשל היותה עשויה מקמח ומים בלבד המרכיבים את עיקר תזונתו של האדם. ללמדנו שאם נדע להסתפק במועט נהיה ראויים להיקרא בני חורין באמת, כאלה המשוחררים מרדיפה מתמדת אחר סיפוק תאוות ויצרים רדודים וחסרי תכלית. מרור מייצג את משמעות השעבוד לחומר, את הצער והייסורים שהאדם חווה במהלך חייו מתוך שאיפה מתמדת להתעלות רוחנית. 

הקבלה מלמדת כי פסח נחגג בחודש האביב ומציין את התחדשות הטבע בכללותו. כך גם האדם כחלק מהטבע מתחדש רוחנית ומנער מעליו האדם את קשיי השנה הקודמת ומתמלא באנרגיה חיובית לקראת העתיד לבוא.

העם היהודי למוד הרדיפות והסבל רואה במושג החירות ערך מקודש המקביל לקדושת החיים. נטילת חירות מאדם כמוה כנטילת חייו שכן היא מעקרת את הרצון הטבוע עמוק בתודעתו של האדם - להיות חופשי. חג הפסח "זמן חירותנו" מציין אירוע רוחני רב משמעות במעגל החיים היהודי וממחיש את השתוקקות הנפש לחופש אמיתי נטול מגבלות של זמן ומקום.
יחי החופש, חג שמח! 

מוגש בברכה

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

החזרת אהבה

אהבה נמשלת לאש וכשם שהיא ניצתת בין אנשים באותה מידה היא יכולה לדעוך ולהיכבות. אם אתם שבורי לב ומתייסרים בעקבות פרידה מבן/בת זוג, המאמר הזה נועד לכם

פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהחזרת אהבה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

מאז ימי קדם ניסה האדם להגדיר נכונה את הרגש הזוגי החמקמק המקשר בין איש לאישה. אותו רגש מהווה מכנה משותף הכרחי לקיום המערכת הזוגית וליציבותה לאורך זמן. כידוע, לאהבה עוצמות שונות ופנים רבות והיא משתנה תדיר כיצור חי ונושם. חבלי הקסם המקשרים בין בני זוג הינם ייחודיים להם בלבד ומשקפים נכונה את מהות הקשר. מכאן שאין לומר כי אהבה אחת זהה לאחרת בעוצמתה, בעומקה הרגשי ובאיכותה. לרוב, כאשר מדובר באהבה רומנטית אנו מחפשים תמורה ערכית וממשית לאהבתנו. באם אין אנו מתוגמלים כמצופה בעניינו חיש מהרה פורצים להם רגשות רדודים כמו רכושנות, פחד, קנאה (אינה מראה כמה אתה אוהב אלא כמה אתה חסר בטחון) וכדומה, משמשים בערבוביה ויוצרים תמהיל רגשי הגורר אחריו שובל של ספקות שאורבים ומחכים להזדמנות להשתלט ולהסית את האדם משביל האהבה. מיד פורצת בלב האדם מלחמה בין שתי השקפות מנוגדות מהותית. האחת מבקשת להראות את יופייה של האהבה, יתרונותיה ולהאדיר את ערכה בעוד האחרת מדגישה את חסרונותיה, משחירה אותה ומציירת מצב מתסכל של מרירות וחוסר סיפוק. תוצאה תמידית של סיטואציה שכזאת תהיה אכזבה קשה המלווה בקושי ניכר בקבלת החלטות אודות עתידו של הקשר הזוגי. האדם מתהלך על חבל דק וחיש מהרה מחלחלים הספק והניכור המובילים לעכירות היחסים, לשברון לב ולניתוק הקשר. הרגשות משתלטים, מערפלים ומצמצמים כל סיכוי לראות את התמונה באור שונה ומכאן הדרך סלולה לחוסר איזון ולכאוס.

מסע החיים מעיד כי כל אדם נפרד תמיד ממישהו קרוב וממלא כל פרידה מאדם אהוב עשויה לגרום למשבר. מכיוון שככל שהשקעתנו ביחסים גדולה יותר, רב הכאב, כי בעצם אנו מאבדים את עצמנו. קשת התגובות למצבי פרידה רחבה ומגוונת וכל אדם מתנהל באופן שונה. יש אנשים שחוסנם הנפשי מסייע להם לעמוד במשברים בעוצמה, הם מתגברים ואף לומדים את שיעורם וממשיכים הלאה כדי לנסות שוב לבנות מערכת יחסים חדשה. יש שמתמלאים בתרעומת ובמרה שחורה ונודרים נדר של חיי רווקות. יש את הקיצוניים שגוזרים על עצמם חיי נזירות ופרישות, וישנם אלה שאינם מתגברים, שוקעים במרה שחורה וממאנים להשלים עם רוע הגזירה. בחולשתם הרבה יעשו כל שיידרש מהם על מנת לנסות ולהשיב אליהם את מושא אהבתם ומכאן הדרך לעולם המאגיה קצרה ביותר. 

הכישוף למטרות אהבה, החזרת אהבה וכדומה אמור לכאורה לגרום ל"אהוב" לתת את אהבתו ולהתמסר בצורה עיוורת ובאופן מלא, מבלי לדעת סוד המעשה. 

לעניות דעתי מושג "החזרת אהבה" מעצם הגדרתו טומן בחובו בעיתיות רבה ביותר. אהבה נמשלת לאש וכשם שהיא ניצתת בין אנשים באותה מידה היא יכולה לדעוך ולהיכבות. כך שכל ניסיון להצית אותה מחדש כמוהו לנסות ולהחזיר לחיים את מי שכבר איננו עוד. לפיכך יש לראות בהחזרת האהבה ניסיון אפסי להצלחה, למרות ההבטחות הרבות שייטעו בכם שבסופן תימצאו בוודאי בעגמת נפש ובתחושת הולכת שולל. בזמן פרידה אנו חשים נפרדים מהקוטב השני שלנו ותחושת כאב חד וצורב מפלחת את הלב. עצם הרצון האנוכי והאגואיסטי של האהוב הננטש להשליט על מושא אהבתו את כוחו כך שיעשה את רצונו כרצונו, מעיד בראש ובראשונה על אהבה עצמית, חסרת התחשבות ברגשות וברצונות הזולת. ובמילים אחרות, אהבה אובססיבית על סף של אלימות מגדרית וחסרת קשר ישיר למציאות. אהבה שכזאת מורה על הפעלת אלמנט כוחני השולל מהאדם את אפשרות הבחירה החופשית לאהוב את בן/ בת הזוג מתוך רצון נקי וטהור הניצב על יסוד החשיבה העצמאית ושיקול הדעת. החפים מכל מניע כפייתי הגורם לערפול חושים ולחולשה שבגינם האהוב מוסר את ליבו בצורה עיוורת וללא כל יכולת בחירה ושליטה. מה שבוודאי מעיד על אהבה שקרית, מלאכותית וחסרת כך ערך רגשי ממשי שלעולם לא תחזיק מעמד ותתפורר חיש מהרה. לכן, אין ולא תיתכן "החזרת אהבה" שאין בה שלילת חירות ודעת מן הזולת ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. 

יובן מדברי כי חכמת הקבלה איננה מכירה במושג "החזרת אהבה" כך שכל ניסיון לשייך לה תחום זה חוטא לאמת, ולכל היותר מדובר בפרקטיקה שלקוחה מעולם המאגיה והכישוף. 

הרחבתי בנושא המדובר דווקא בשל הרגישות הרבה הקיימת בו, המיתוסים הנקשרים בו ולמען פיזור הערפל האופף כמקסם שווא.

מוגש בברכה,

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

ט''ו בשבט- כי האדם עץ השדה

מְזַבְּלִים, מעדרים, מייבלים, מפרקים, מְאַבְּקִים, מְזָרְדִים, מעשנים, מְסַקְּלִים ומכרסמים - סדר הפעולות שהאדם מבצע על עצמו במהלך גדילתו הרוחנית

פורטל אלטרנטיבלי, מערכת "קבלה לעם"

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בט''ו בשבט- כי האדם עץ השדה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

האילן מסמל את האדם, שהבשיל והגיע להחלטה שהוא מרגיש צורך בהתפתחות רוחנית. כעת, כדי לעשות זאת, עליו "לנטוע את עצמו" בקרקע פורייה ולטפח את צמיחתו עד שיבשילו פירותיו. המקובלים מספרים לנו שסדר הפעולות שהאדם מבצע על עצמו במהלך גדילתו הרוחנית מקביל לפעולות השונות המבוצעות במהלך הטיפול באילן:

מְזַבְּלִים
"האדם צריך להכניס את הזבל מהעלם אל הגלוי היינו לתוך הרגשתו".

כדי להפרות את האדמה שבה גדל האילן מדשנים אותה. כך גם אצל האדם, לאחר שבחרנו בסביבה טובה, כלומר בסביבה התומכת בהתפתחות רוחנית, עלינו לדשן את הקרקע. כשמדובר בדרכו הרוחנית של האדם הכוונה היא, שהרוחניות שנראתה לנו אך לפני רגע חסרת חשיבות או לא נחוצה לנו, מתחילה לתפוס מקום מרכזי יותר בחיינו. האדם צריך לבחור מכל הרצונות והמחשבות שלו רק את אלה שמועילים להתפתחותו הרוחנית.

מעדרים
"חופרים בעיקרי האילנות: כמו כן האדם, צריך לחפור ולחקור את עיקר ותכליתו של האדם מה הוא. לשם איזו מטרה בא לעולם הזה".

צמיחתו של האילן תלויה בקרקע שבה הוא גדל. על מנת שהגרעין יוכל לנבוט ובהמשך גם להכות שורשים, יש להכשיר את הקרקע, להפוך ולעדור אותה. כך גם ההתפתחות הרוחנית של האדם תלויה בחקירתו את התכלית של חייו. האדם צריך לחפור ולחקור לשם איזו מטרה הוא בא לעולם הזה. על ידי החקירה הפנימית האדם מחייה את השורשים הרוחניים שלו ובעקבות כך גם את הענפים שניזונים מהם.

מייבלים
"בעת שהאדם עושה איזה עבודה לשם אלוקיו, הסימן הוא אם הוא משתוקק להצניע את הדבר מבני אדם וזה סימן שכוונתו היא אמיתית".

כפי שחותכים את היבלות, את המומים שנולדים באילן, כך גם על האדם לנהוג בעבודתו הרוחנית. היבלות מסמלות את הסימנים החיצוניים של עבודתו הרוחנית של האדם. עליו להישמר מביטויים חיצוניים אלה, מכיוון שהם יכולים לעורר קנאה באנשים שרואים אותם ובכך להזיק להתפתחותו הרוחנית. לכן, על האדם להסתיר אותם מאחרים.

מפרקים
"מפרקים את העלים מעל גבי האילן כדי להקל עליו... האדם צריך להתגבר על הרצונות לקבלה עצמית".

ה"עלים" מסמלים את כל הפעולות שבעזרתן האדם מגיע ל"פירות" ואילו הפירות מסמלים את היכולת לעשות פעולות למען הזולת. האדם מתחיל את דרכו עם כוונה אגואיסטית, לטובת עצמו, שנקראת "לא לשמה", אך ככל שהוא מתקדם בדרכו הרוחנית הוא מתרחק מכוונה זו, "מפרק את העלים מעל גבי האילן" ומגיע לפירות. התהליך הזה נקרא בקבלה "מתוך שלא לשמה באים לשמה". במילה "לשמה" אנו מתכוונים לפעולות שהן רק לטובת הזולת.

מְאַבְּקִים
"מאבקים את השורשים המגולים ומכסים אותם באדמה. לפעמים אנחנו באים לידי מצב של ייאוש ואנחנו מרגישים שלא נעלה אף פעם ממצבנו שנמצאים בו עכשיו. על זה אמרו 'מאבקים', שצריך ללחום עם המחשבות הללו".

כשמדובר בגידול האילן, נהוג לכסות בשלב זה את השורשים החשופים בעפר, כדי שהשורשים יוכלו להמשיך ולהתפתח ללא פגע. "שורש" נקרא מחשבה, שהיא "שורש המעשה".

כמו האילן, גם אנו פוגשים בדרכנו הרוחנית ספקות, ולעיתים נתקלים גם בחוסר אמונה ביכולתנו להשלים את המסע הרוחני. כשאנו מגיעים לשלב זה, עלינו להעמיד את דברי המקובלים מעל לספקות שצצים בנו "ולכסות בהם את הספקות". המקובלים, שכבר עברו את השלבים בדרך שבה אנו פוסעים, מנחים ומדריכים אותנו בבטחה לעבר השלבים שעוד צפויים לנו.

מְזָרְדִים
"מזרדים את הענפים הלחים... אם התורות והחכמות הם מרובים ממעשיו, אזי אסור לו להשתמש עם הרבה ידיעות וחקירות. כי עיקר האמת מתגלה במעשים".

כשם שמקצצים את הענפים הלחים מידי מהעץ, כך גם על האדם לשים לב שלא להרבות בלימוד רק לשם הלימוד. כלומר, אפילו שהחכמה שרכש היא "לחה", כלומר נכונה ואמיתית, אסור לו לשקוע בחכמה רק כדי להנות ממנה, אלא עליו לזכור שמטרת הלימוד היא להידמות לבורא ולהגיע לאהבת הזולת.

מעשנים
"מעשנים תחת האילן כדי להמית את התולעים הגדלים בו... שהעשן בא על ידי השריפה, היינו שבכל יום הוא שורף את עבודתו של אתמול... ומתחילים מחדש".

כפי שמעשנים תחת האילן כדי להמית את התולעים הגדלות בו כך גם צריך האדם "לשרוף" בכל יום את העבודה של אתמול, את המדרגה שהשיג, אחרת היא מפריעה לו לגדול. רק כך יוכל לעלות בסולם שמביא למטרת החיים.

מְסַקְּלִים
"מסירים את האבנים, שהוא עניין הבנות שיש לו בתוך הדעת".

"אבן" מלשון הבנה. כפי שמסירים את האבנים בשדה, כך גם על האדם להכשיר את השטח לעבודה רוחנית ולהסיר את ההבנות האגואיסטיות שיש לו בתחילת דרכו. פעולה זו נקראת "מסקלים", מכיוון שהאדם צריך לסלק מעצמו את ההבנות שאפשר ליהנות רק כשפועלים מתוך אהבה עצמית. שכן, ההנאה האמיתית, השלמה והנצחית מצויה באהבת הזולת.

מכרסמים
"כורתים וחותכים את הענפים היבשים מהאילן, היינו את כל מה שרכש מהסביבה".

בהמשך הדרך, כדי שהאילן יוכל להניב פירות מתוקים וראויים למאכל, עלינו לחתוך ממנו את כל הענפים היבשים שעדיין תלויים עליו ומעכבים את גדילת הפירות.

עוד מילדות, אנו סופגים השפעות רבות מהסביבה שבה אנו גדלים. ערכים אלה הטביעו בנו שאיפות, מוסכמות ודעות קדומות כלפי המציאות, שגרמו לנו לחפש בחיינו רק אחר פירות חולפים וזמניים. ערכים אלה נקראים "ענפים יבשים" משום שאינם כשירים לתת פרי.

כפי שענף שהתייבש על העץ אינו יכול להניב פרי וצריך להסירו מהעץ, כך גם אנחנו לומדים איך להסיר מעצמנו בהדרגתיות, את מה שמעכב אותנו מלהבין את המשמעות האמיתית של חיינו.

מבוסס על אגרת של הרב"ש מתוך ספר "שמעתי", אגרת י"ח, ט"ו בשבט תשי"ז (ינואר 1957).

שיהיה לכולנו חג ט"ו בשבט שמח !!

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר