יוצאים מהקופסא

לכאורה, מי אינו יודע מהי המציאות? הרי היא כל הנראה לעין - הבתים שמסביב, האנשים, היקום כולו. המציאות היא מה שאפשר למשש ולגעת בו, מה ששומעים, טועמים ומריחים. זוהי המציאות. מה, לא?!

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם - דודי אהרוני

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק ביוצאים מהקופסא. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

הסיור ב"דיאלוג בחשכה" ממחיש לנו בצורה נפלאה את המציאות בהיעדר חוש ראייה. מדהים לגלות כיצד החושים האחרים נרתמים מיד כדי לחפות על החסר, ויוצרים תמונה שונה לחלוטין מזו שהכרנו. אך מה זה אומר על המציאות שלנו? האם ייתכן כי תמונת העולם החיצוני, שנראית לנו כל כך בטוחה ויציבה, תלויה אך ורק בתכונותינו הפנימיות? ומה יקרה אם במקום לאבד חוש, יתווסף לנו חוש נוסף?

כדי לנסות ולענות על השאלות הללו נבין תחילה כיצד אנו "תופסים" את המציאות שסביבנו.

לצורך ההסבר נְדַמֶה את האדם לקופסה סגורה שבה חמישה פתחים: עיניים, אוזניים, אף, פה וידיים. דרך פתחים אלה אנו קולטים פיסות של מידע מהעולם הסובב אותנו. מידע זה נכנס לקופסה ועובר בתוכה תהליך של עיבוד פנימי. תהליך העיבוד הזה יוצר את התמונה שאנו מכנים מציאות.

למעשה, אנו מוקפים במגוון עצום של צבעים, טעמים, ריחות וצלילים, שרובו כלל אינו נתפס בחושינו. אנו מרגישים רק את אותו חלק מזערי שקופסת החושים שלנו מסוגלת לקלוט.

למשל, העין האנושית מכוונת לאורך גל המתאים לטווח שבין הצבע הסגול ובין הצבע האדום. לכן איננו מסוגלים לראות גל שאורכו קצר מן הסגול, כמו האולטרה-סגול. אך אם נצטייד במכשיר קליטה מתאים, אשר מתרגם את הגלים שנמצאים סביבנו לאורך הגל שמתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלנו - האוזן, העין, האף וכו' - נוכל להכיר בקיומם של אותם גלים. מקלט הרדיו הוא דוגמה טובה לכך: תחנות רדיו רבות משדרות במשך היום, אבל רק כאשר אנו מכיילים את מכשיר הרדיו כך שיקלוט תדר מסוים ביכולתנו לשמוע את שידוריהן.

כדי לקלוט את התדר הרצוי יוצר המקלט גל זהה לגלים שנמצאו באוויר גם לפני שהפעלנו אותו. כך הוא מתרגם עבורנו את השדר שנוצר בתחנה, מתדר שאינו מוחשי לתדר שהאוזן שלנו מסוגלת לקלוט. באופן דומה, גם אנו תופסים את התדרים שקיימים מחוץ לנו רק על פי "התדר הפנימי" שאנו מייצרים בתוכנו, לפי מידת ההתאמה שלנו אליהם. המקובלים מכנים זאת בשם "חוק השתוות הצורה". האם זה אומר שאם נדע כיצד לכייל את עצמנו נכון יותר, נוכל "לתפוס" מציאות רחבה יותר? מתוך ניסיונם המוכח של המקובלים, התשובה היא כן.

לדבריהם, העולם שלנו מוקף בכוח עליון שכל רצונו למלא אותנו בהנאה אין סופית. כדי "לקלוט" את אותו תדר של אהבה ונתינה וליהנות משפעו, עלינו להידמות לו בתכונותינו, כלומר לייצר מתוכנו "תדר" דומה כלפי הזולת.

הבעיה היא שמטבעו האדם חושב על תועלתו הפרטית בלבד. כתוצאה מכך, במישור הרוחני קיים "חוסר השתוות צורה" בין האדם ובין הכוח שמנהל את חייו. לכן האדם לא מסוגל לקלוט את הכוח הזה. אך אם נלמד כיצד להתעלות מעל האגו שלנו, אם נרכוש חוש חדש - חוש של אהבה ונתינה, נוכל להרגיש עולם חדש ורחב, עולם שכולו טוב.

ההבדל בין הרגשת החיים שאנו מרגישים עתה ובין הרגשת החיים שביכולתנו להשיג, הוא אדיר. ספר הזוהר מתאר זאת כנר דקיק או ניצוץ קטן לעומת האור האין סופי. הוא מוסיף ואומר כי כל אחד מאתנו צריך ויכול לממש את הפוטנציאל שטמון בו כאדם, ולהגיע להרגשה הזו עוד במהלך חייו בעולם הזה.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

עושים סדר בחיים

המשמעות שמאחורי סיפור ההגדה של פסח התמסמסה אצל רובנו, וקיבלה מעין גרסה מקוצרת: "רצו להשמיד אותנו, ניצחנו אותם, ויאללה לאוכל!". ספר הזוהר חושף בפנינו את הרובד הקבלי של אותו סיפור היסטורי.

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- ניב נבון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בעושים סדר בחיים. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

המשמעות שמאחורי סיפור ההגדה של פסח התמסמסה אצל רובנו, וקיבלה מעין גרסה מקוצרת: "רצו להשמיד אותנו, ניצחנו אותם, ויאללה לאוכל!". ספר הזוהר חושף בפנינו את הרובד הקבלי של אותו סיפור היסטורי. אם נכיר את המשמעות הנסתרת שלו, נגלה מדוע הוא כל כך אקטואלי ודווקא בימים אלה

על פי ספר הזוהר, מצרים אינה המדינה שאיתה עשינו שלום. היא גם לא הממלכה העתיקה שבה חיו אבותינו בימי קדם, וגם לא האזור שבו נמצאים חופי סיני הקסומים.

מצרים הוא שם קוד למצב שאליו יגיע כל אדם, ורבים מאיתנו חווים אותו כיום, במאה ה-21. נשמע מפתיע?
הנה ההסבר הקבלי:

אם נתבונן על החיים שלנו במבט מהצד, נגלה שמה שמניע אותנו לבצע את כל הפעולות השונות בחיינו, הוא הרצון שלנו להשיג הנאה ותענוג. אנחנו מחליפים מקום עבודה או רכב, נוסעים לחו"ל או אוכלים במסעדה טובה, כי זה גורם לנו הנאה וממלא אותנו בתחושה של סיפוק. הטבע שלנו, האגו, דוחף אותנו לרדוף אחר עוד ועוד הנאות מתוך רצון למלא את עצמו. יש רק בעיה אחת - ההנאה מכל דבר שהתאמצנו כל כך להשיג, מתפוגגת לה אחרי זמן קצר.

בניסיון להשיג את ההנאה המיוחלת, אנחנו נתקלים ברצונות של אנשים אחרים העומדים בדרכנו, ופעמים רבות נוצרות התנגשויות. זה קורה בתוך המשפחה, במקום העבודה ואפילו ברמה המדינית והעולמית.

בהדרגה, הולכת ומתבהרת לכלל האנושות העובדה, שצעידה אחר האגו מובילה את כולנו לסבל. היום, בדיוק כמו בתחילתו של סיפור ההגדה המקראי, גם אנחנו מתחילים להרגיש "רעב", מן ריקנות שכזו. זאת בדיוק התחושה שהכינה את הקרקע להתגלות חכמת הקבלה וספר הזוהר בדורנו. האור שלימוד הזוהר מביא לחיינו, מגלה לנו שגם בימינו אנו עבדים לפרעה מלך מצרים - עבדים לאגו שממרר את חיינו. ספר הזוהר פותח לנו פתח להרגיש שיש חיים אחרים ויפים יותר "מחוץ למצרים". כתוצאה מהשינוי הפנימי שאנו עוברים, פרעה, האגו שבנו, סופג מכות.

לאחר שהאגו סופג עשר מכות, אנחנו מגיעים להכרה שבָּאופן הטבעי שאנחנו משתמשים באגו, לא נגיע לשום מקום, וזה יוצר בנו צורך עז לצאת ממנו; אז אנו צועקים אל הבורא שיציל אותנו, שיוציא אותנו ממצרים. רק הבורא, הכוח העליון שברא אותנו כעבדים לאגו, יכול לשחרר אותנו משליטתו, ולהוציא אותנו לחופשי ממצרים. זו המשמעות האמיתית של חג החירות - יציאה ממצרים, ממקום העבדות לאגו, אל החופש.

היציאה מעבדות מצרים שבנו קרובה מתמיד, ובידינו ההזדמנות לזרז אותה ביחד. כשנצא לחופשי תתגלה בפנינו דרך חדשה לחיות את החיים. יהיו אלה חיים של איחוד ואהבת אחים, חיים של שלום ושלווה בכל הרמות - האישית, החברתית והמדינית. ועכשיו, כשאנחנו כבר קצת מכירים את משמעותו הפנימית של סיפור ההגדה, נוכל להבין על מה מרמזים לנו מנהגי ליל הסדר.

אכילת מצה
המצה מוגדרת כלחם עוני (לחמא עניא), ומרמזת על תחושת הריקנות במצבנו הנוכחי.עני, לפי הקבלה, הוא מי שמרגיש שיש לו הכול ובכל זאת משהו חסר. מכאן ועד ליציאה ממצרים הדרך קצרה. בתהליך אפיית המצה מקפידים ללוש את הבצק ללא הפסק, כדי שלא יחמיץ. החמץ מסמל את הרצון האגואיסטי שעימו נבראנו ושכולא אותנו בתוך העולם הצר של האהבה העצמית.

בדומה לאופן שבו לשים את הבצק, עלינו לבדוק כל הזמן מהו הרצון המנחה אותנו, לאן מכוון המבט שלנו - האם רק כלפי עצמנו או גם כלפי הזולת? ודאי שאיננו מסוגלים להתגבר על האגו בכוחות עצמנו, זה הרי הטבע שלנו, שאיתו נולדנו. אבל עצם הבדיקה והשאיפה לשינוי, בונה בתוכנו פנייה אמיתית לבורא, לאותו כוח הטבע שברא אותנו, בבקשה לעזרה, לתיקון האגו שהוא הטביע בנו. ואז קורה השינוי המיוחל.

ארבע כוסות - ארבעת שלבי היציאה מהאגו
כוס מסמלת בקבלה את הכלי הרוחני, את היכולת שלנו לקבל את האור שבא מהבורא. המקובלים גילו שהתכונה היחידה הקיימת בבורא היא תכונת האהבה. לכן אם גם אנחנו מתייחסים זה לזה באהבה כמו שהבורא מתייחס אלינו, אנו נעשים דומים לו.

יין מסמל את אור הבורא הפועל עלינו בשני שלבים במהלך לימוד הקבלה:
בשלב הראשון האור מתקן ומשחרר אותנו משליטת האגו, ובשלב השני הוא ממלא אותנו בתענוג אינסופי.
המקובלים מספרים לנו שהאגו שבנו נוצר בארבעה שלבים, ובאותו הסדר מתרחש גם תיקונו. ארבע כוסות היין מסמלות את ארבעת שלבי היציאה מהאגו אל העולם הרוחני, שבינתיים נסתר מאיתנו. לחיים!

אז מה באמת נשתנה?
גם לשיר "מה נשתנה?", לכאורה שיר ילדים תמים, יש משמעות קבלית עמוקה. השיר מתאר את השלבים שעובר האדם במהלך יציאתו לחופשי ממצרים.

"הלילה הזה כולו מצה" - זוהי תחילתה של הדרך הרוחנית שלנו. אמנם כבר היינו מוכנים להיפטר מהאגו ולברוח ממצרים, אבל ה"פרעה" שבנו אינו מוותר בקלות. פעם אחר פעם האגו שולט בנו ואינו מאפשר לנו להתחבר לזולת. את התחושות המרות האלו מבטאות המילים "הלילה הזה מרור".

מתוך המצוקה הזו אנו פונים לבורא בבקשה לעזרה. דווקא ב"חצי הלילה", כשאין תקווה לחיים טובים יותר, ואין סיכוי להינצל, דווקא אז אנו נענים, ופתאום, בחיפזון, זה קורה!

"הלילה הזה מטבילים שתי פעמים" - מתאר כיצד הבורא משחרר אותנו מהעבדות ובונה בנו טבע חדש, ממש כמו הטבע שלו, טבע של אהבה.

"הלילה הזה כולנו מסובים" - כידוע, המנהג הוא להסב על צד שמאל. שמאל מסמל בקבלה את האגו שבנו, את האהבה העצמית, ואילו ימין מסמל את אהבת הזולת. המנהג להישען על צד שמאל מרמז על כך שהתעלינו מעל לאגו, לא עוד עבדים של האגו, אלא אנחנו מעליו, אדונים לעצמנו.

והגדת לבנך - על אבות ובנים
אב מסמל את מצבנו הנוכחי, ובן מסמל את המצב הבא שלנו, המצב המפותח יותר. אב ובן הם שני מצבים שאנו עוברים
במהלך התפתחותנו הרוחנית.

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
האמירה הזו באה להדגיש כי כל המצבים הנפלאים שנחווה בעולם הרוחני, הם תוצאה מאותה יציאה מהאגו, ממצרים. רק אחרי "יציאת מצרים" נפתחים לנו אופקים חדשים, ולכן נהוג תמיד להזכיר ולומר "זכר ליציאת מצרים".

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו" - בונים את ארץ ישראל הרוחנית "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". גם אנחנו וגם יתר עמי העולם, לא מודעים לסיבה, מדוע מאז ומתמיד האנושות איננה מחבבת את עם ישראל.

ספר הזוהר מסביר כי הסיבה לכך היא מכיוון שאנו מחזיקים במפתח לאושר של כלל האנושות. בתוכנית ההתפתחות שקבע הבורא הוגדר לנו תפקיד מכריע, עלינו ליישם על עצמנו את שיטת התיקון באמצעות חכמת הקבלה שניתנה לנו במתנה, ולאחר מכן להעביר אותה לעמים האחרים. בכך נגאל את עצמנו, ובבוא הזמן את העולם כולו מ"עבדות מצרים".

הזמן כבר הגיע, אומרים גדולי המקובלים, ועלינו להזדרז ולפעול, כי אנחנו כבר באיחור...
הבורא קיבץ אותנו לכאן מכל קצוות תבל, ונתן לנו את ארץ ישראל הגשמית, כדי שנבנה אותה בעצמנו כארץ ישראל הרוחנית - המרכז הרוחני של העולם, מקור של שפע ואור לעולם כולו. לשם כך עלינו לבנות כאן עם מאוחד, שיהווה דוגמה לכל העמים - "אור לגויים". ברגע שנתחיל את תהליך התיקון, ישתנה מיד יחס העולם העוין כלפינו, ויתחלף ביחס של כבוד ואהדה, כפי שהבטיחו הנביאים בכתביהם עוד לפני אלפי שנים.

לא במקרה יוצא היום ספר הזוהר מן המסתור, שכן תפקידו הוא לסייע לנו להתאחד באהבה ולממש את ייעודנו עלי אדמות. אם נתחבר, ולו במעט, למסרים של החכמה העתיקה שלנו, דרך הטלוויזיה, האינטרנט או שלל הספרים, ונתחיל לשנות את הלך המחשבה שלנו, נוכל סוף סוף, להיות עם חופשי בארצנו. עתידנו הטוב מובטח, ואנו יכולים לזרז אותו ביחד.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

ראש השנה הקבלי

בשונה מראש השנה שעליו גדלנו, ראש השנה הקבלי יכול להתרחש בכל זמן מחודשי השנה. הדרך אליו מתחילה ברצון פנימי לחפש אחר המשמעות בחיינו. על תחילתו של מסע רוחני, שאין בו זמן או מקום.

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- אורן לוי

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בראש השנה הקבלי. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

סוף סוף הגיע ראש השנה, ואת השנה החדשה נתחיל בדרך אחרת לגמרי מהשנה הקודמת. את כל ההרגלים הרעים נזנח לטובת הרגלים מועילים יותר - נהיה טובים יותר אל האחרים ואל עצמנו, נקדיש יותר זמן לילדים, נפסיק לעשן, נתחיל להתעמל וכו' וכו'. מכירים את הרשימות שאנו תולים על המקרר לקראת השנה החדשה? זוכרים מה קורה איתן בסוף השנה?

אז השנה אנו מציעים לכם להתחיל בדרך אחרת. לצאת למסע רוחני שישנה את חייכם לטובה, ולא רק על הנייר. מוכנים? תהדקו חגורות, המסע הרוחני עומד להתחיל...

ההכנות למסע
חגי תשרי - מחג ראש השנה ועד שמחת תורה - מסמלים תחנות במסע הרוחני של האדם. בכל אחת מתחנות אלה מפתח האדם את "תפיסת המציאות" שלו ולומד משהו חדש על מהותו. אך לפני שנערוך היכרות עם התחנות שבדרך, נתחיל בכמה כללים שכל נוסע צריך להכיר:

א) חכמת הקבלה פונה אל כל אדם שמרגיש צורך למצוא משמעות חדשה בחייו ללא הבדל דת, גזע, מין או גיל. אפשר לקרוא לזה רענון, הזדמנות שנייה או קריירה מאוחרת, כך או כך, מדובר בהזמנה לגלות עולם חדש שפועל על פי חוקים ברורים שהם מֵעֵבֶר לזמן ולמקום.

ב) חמשת החושים שלנו אינם מספיקים כדי להתמצא בעולם הרוחני. לכן, הקבלה מאפשרת לנו לפתח חוש שישי, שדרכו נוכל להרגיש את המציאות השלמה. המקובלים, שכבר פיתחו בתוכם את ה"חוש השישי" הזה, בחרו לכנות את המציאות הרוחנית הזאת בשם "עולם השורשים".

ג) את פרי מחקרם כתבו המקובלים בשפה ציורית וסמלית - "שפת הענפים". בדומה למדענים שמתמצתים את מסקנותיהם בנוסחאות, כך גם המקובלים תיארו ותיעדו את תגליותיהם במילים ובשמות מיוחדים. מילים ושמות אלה נלקחו מעולם המושגים המוכר לנו והם קשורים על פי רוב למעגל השנה, לחודשים, לעונות ולטבע.

ד) בעולם הרוחני יש לזמן משמעות שונה מזו שאנו מכירים בעולמנו. זמן "רוחני" פירושו סדרה של מצבים משתנים. במילים אחרות, על פי המקובלים, רק כאשר האדם משתנה ניתן לומר כי הוא עבר פרק זמן מסוים. לכן, אדם החוקר את עולמו הרוחני, עובר בתחנות השונות בהתפתחותו הרוחנית, כלומר בחגים, ללא קשר ללוח השנה המוכר לנו. מכאן שכאשר אנו דנים בלוח השנה הרוחני, "ראש השנה" יכול להתרחש בכל רגע גשמי נתון. כן, גם בתאריך הגשמי שבו חל למשל יום כיפור.

ה) המציאות הרוחנית היא בעלת חוקים ברורים ונוקשים, והיא חפה מכל דמיון או תיאוריות אישיות. כל מקובל מגלה בעצמו, כחלק ממחקרו האישי, את התגליות שגילו המקובלים שלפניו.

כעת, כשיש בידינו את רשימת הכללים, אפשר לצאת למסע.

השנה הרוחנית החדשה
המקובלים שהעפילו למרום הפירמידה הרוחנית מתארים מציאות שבה כולנו מאוחדים ופועלים יחד בהרמוניה, כמו תאים בגוף אחד. המצב הזה מכונה "נשמת אדם הראשון" והוא מציין את ההרגשה שאוסף הנשמות של כולנו מאוחד לכדי נשמה אחת.

בשלב מסוים איבדנו את הרגשת האחדות הזו, ונשמת אדם הראשון נשברה והתפצלה לנשמות פרטיות רבות שאיבדו את תחושת הקשר זו עם זו. לאורך דורות רבים דיברו המקובלים על הרגע שבו יתעורר בכל אחת מהנשמות זיכרון עמום של אותו מצב אמתי שבו הייתה מחוברת לכלל הנשמות. זהו הרגע שבו מתעורר בנו אותו דחף פנימי לצאת ולחפש אחר משמעות בחיינו.

דחף זה נקרא גם "הנקודה שבלב". התעוררות הנקודה שבלב מתאפיינת בדרך כלל בתחושת חוסר שקט, שדוחפת את האדם לא להסתפק בשום חלופה עד אשר ימצא את המענה לה. ניתן לדמות את ההרגשה הזו להרגשתו של אדם שאיבד את זיכרונו, אבל נותרה בו עדיין תחושה עמומה של עברו, שאינה נותנת לו מנוח עד שיברר מה מסתתר מאחוריה. זמן זה מכונה ראשית השינוי, "ראש השנה הקבלי".

למי שכבר התעוררה בו "הנקודה שבלב", ממליצים המקובלים לפתח ולטפח אותה. וכך, עם כל צעד שיעשו, יתגלה להם חלק נוסף מהפאזל הענקי שנקרא חיינו. כשכל חלקי הפאזל מורכבים, מתגלה תמונת מציאות חדשה, שבה מחוברות כל הנשמות בקשר הדדי המושתת על אהבה נצחית ללא תנאי. תחילתו של השינוי הזה היא תחילתה של "השנה הרוחנית החדשה".

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

יהיה בסדר

הנכדים מרעישים, הסבא מגזים, היין נשפך, הראש מנופח. לפי הבלאגן הזה נראה שכבר היה עדיף להישאר במצרים. מחפשים מפלט מהסדר? תשמעו קודם מה חכמת הקבלה אומרת על פסח.

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- אסף אוחיון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק ביהיה בסדר. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

המשפחה המורחבת מתכנסת סביב שולחן החג. סבא שמואל בראש, כרגיל, מנופף לשווא בחוברת ההגדה (הגרסה המקוצרת), ודופק על השולחן בגביע הפלסטיק, במאמץ נואש להשתיק מעט את ההמולה המתחוללת סביבו.
נכדיו המשועממים מחרישים את אוזניו (החירשות ממילא) בצווחות קולניות, רוקעים ברגליהם, מתרוצצים הלוך ושוב בין הכיסאות, ומחרבים לאט ובשיטתיות את הבית.

"מתי הם יירגעו כבר?" הוא נאנח, ומנסה להצית מחדש את שירת "עבדים היינו" בגרון ניחר. הדודה קלרה מצידה, ממשיכה בשליפה סדרתית של מטליות לחות, בניסיון למחות את אגלי הזיעה הקרה שמציפים את מצחה. אבינועם, בנה הבכור, ואשתו חיה, מפהקים יחדיו את הפיהוק העשירי שלהם הערב, ועדיין לא הגענו לדף הראשון של ההגדה. בסתר ליבם מייחלים כולם שמחלת השכחה של סבא שמואל תכריע אותו, תסייע בקיצור הטקס המייגע של קריאת ההגדה של פסח, ותקרב את שעת הסעודה. אחרי הכול, יש עוד נסיעה מתישה הביתה בפקקים...

נשמע לכם מוכר? סימן שגם אתם מרגישים בפסח קצת אבודים.

"תנו לנו לבנות פירמידות בשקט", נשמעים היום קולות רבים. עזבו אותנו מפסטיבל הניקיונות והקניות הכפייתי, שחררו אותנו ממלתעות הספונג'ה המחניקות, מצביטות המלקחיים של הדודה קלרה, ומהשילוב ההרסני של כרפס וחרוסת בין שתי מצות. ושמישהו אחר ימצא את האפיקומן השנה, אנחנו נלך על חבילת נופש מוזלת לאנטליה או לשופינג בלונדון, תודה רבה.

בישראל המודרנית, "להישאר או לא להישאר?" היא השאלה שמובילה את טבלת הרייטינג הקושיות של פסח...

אז מה עושים? מבטלים? נוסעים לחו"ל? אולי נעלה לצימר בצפון?

לפי מד ה"פיהוק-מטר" המשפחתי וקולות המחאה הגוברים, כנראה שהתשובה חיובית.

אבל חכמת הקבלה מנסה להשיב מלחמה שערה, ולטעון כי חג האביב הוספד בטרם עת. נכון, צריך לנער מעליו את אבק השכחה, להזים את המיתוסים ולחשוף את התכנים האמיתיים והמפתיעים שחבויים בתוכו, ואז הכול ייראה אחרת.

תגלית מרעישה מספר 1:
בכל זאת, יש בנו משהו מיוחד...

ודאי שמתם לב לעובדה, שאין עוד עם בתולדות האנושות שהצליח לספוג מנה כל כך גדושה של מכות, ייסורים, גזירות וגירושים. לא פלא שאם היה אפשר, כנראה שרבים היו בורחים מכאן, וכמה שיותר רחוק. הבעיה היחידה היא, שאין לנו לאן. אפשר למצוא איזה חבל ארץ נידח באוגנדה או אי נחמד בקריביים... השאלה היא ממה בדיוק אנחנו בורחים, מעצמנו?

מבלי להיכנס לביטויים גדולים שמעוררים אסוציאציות אחרות, עם ישראל נוסד מקבוצת מקובלים שהלכה והתרחבה. תפקידו הוא לממש את החכמה על עצמו, להתעלות ולפרוח, ולחלוק את הידע הזה עם כלל האנושות, כדי שלכולם יהיה טוב. 

תגלית מרעישה מספר 2:
מצרים היא לא מה שחשבתם.

כשהמקובלים מדברים על "מצרים", הם אינם מתכוונים למולדתה של זמרת הנשמה אום כול-תום, וגם לא לאותה ממלכה עתיקה שממנה נסנו באחד הלילות החמים לפני 3,300 שנה.

המושג מצרים, הוא שם קוד המתאר צורת קיום אגואיסטית, שמכתיבה את כל הפעולות והמחשבות שלנו בעולם הזה. צורת קיום זו מבוססת על הרצון להפיק תענוג בכל צורה אפשרית, אפילו על חשבון הזולת, והיא הגיעה לשיא פריחתה במאה העשרים ואחת. אנו מוצאים את עצמנו היום משועבדים יותר מתמיד לטבע האגואיסטי, שהולך ומשחית כל חלקה טובה בחיינו.

בהתאם לכך, סיפור יציאת מצרים איננו עוד סיפור היסטורי חביב, אגדה צבעונית או מיתולוגיה פגאנית. יציאת מצרים מסמלת תהליך פנימי עמוק המתרחש בכל אחד מאיתנו. אם תרצו, סיפור יציאת מצרים הוא אוסף של נקודות ציון על מפת הדרכים הפרטית של האדם.

תגלית מרעישה מספר 3:
יש תקווה!

לעם ישראל יש מצפן פנימי מיוחד, שיכול להוביל אותו בבטחה רבה עד לנקודת הסיום של המסע. כדי להשתמש בו, עלינו לקודד אותו למטרה הנכונה.

עוד סוף שבוע בצימר עם ג'אקוזי מרווח בצפון או חופשת סקי מדומה בשוויץ יענגו אותנו לרגע, אבל ממש לא ישנו את מצבנו.

העבדות האמיתית והיחידה היא העבדות לאגו, אומרים המקובלים, והמשימה שלנו היא למצוא את הדרך להתעלות מעליו. השיטה נמסרה לנו לראשונה על ידי משה רבנו בהר סיני, וכעת הגיע הזמן לנער מעליה את האבק, ולמצוא את המתאם ללבבות שלנו. אם נעשה זאת, ייפתח בפנינו עולם רוחני, שלם ונצחי. עולם שחוקי האהבה והנתינה ללא תנאי שורים בו.

"עבדים היינו" שר סבא שמואל בהתמדה, בזמן שכדורי הקניידלך של נכדיו מתעופפים סביבו.

עבדים גם היום, אומרת הקבלה, אך נועדנו להיות בני חורין. על אמת. אין צורך להתייאש ולברוח. צריך רק לפקוח את העיניים, להחיות את שרירי הלב - המצפן הרוחני שברשותנו - ולהתחיל לצעוד יחד בנתיב הגילוי של העולם הרוחני.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

קערה של ספירות

חכמת הקבלה מסבירה לנו שבבסיסם של מנהגי ישראל חבויה משמעות פנימית ועמוקה

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- אסף אוחיון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בקערה של ספירות. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

למאכלים בקערת הפסח משמעות סמלית, כל אחד מהם מייצג רצון מתוקן, רצון לאהבה ונתינה.

בחג הפסח נשב אל שולחן החג ונערוך את המאכלים הייחודיים שנקראים "סימני הסדר" בקערה מיוחדת במרכז השולחן.

חכמת הקבלה מסבירה לנו שבבסיסם של מנהגי ישראל חבויה משמעות פנימית ועמוקה. למשל, הקערה של פסח וכל הסימנים שבה מסמלים את התנאים שבאמצעותם האדם מגיע לקשר עם הבורא.

שש דרגות של אהבה ונתינה
הקבלה מלמדת אותנו שהטבע של הבורא הוא אהבה ונתינה, ואילו טבע הנברא הוא קבלה לעצמו. הבורא אמנם ברא את הנברא במטרה להעניק לו את התענוג המושלם, אלא שכדי ליהנות מאותו תענוג הוא הציב לנברא תנאי: הנברא צריך להידמות לבורא, כלומר להיות אוהב ונותן כמוהו.

חכמת הקבלה מתארת בעזרת שפה מיוחדת תכונות וכוחות רוחניים. בשפה מיוחדת זו ספירת הבינה מבטאת את טבעו של הבורא, טבע האהבה והנתינה. לפי אותה שפה קבלית, התענוג שרוצה להעניק הבורא לנברא מתבטא בשישה אופנים, שש ספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. ספירת המלכות מבטאת את רצונו של הנברא לקבל את התענוג מהבורא.

סימני הסדר
הקערה של פסח מסמלת את תהליך ההתפתחות שעובר הנברא. לאחר שהנברא מתעלה מעל האגו שלו ורוכש את טבע האהבה והנתינה, הוא כבר כשיר לקבל את התענוג שהבורא רוצה להעניק לו. הפעם הנברא מקבל את התענוג מהבורא מתוך כוונה לגרום הנאה לבורא, ובכך הוא משתווה אליו.

ששת הסימנים שמניחים בקערה, מסמלים עבורנו את התכונות המתוקנות של הנברא, תכונות שבהן הוא יכול לקבל את התענוג שבא מהבורא.

•זרוע כנגד ספירת חסד
•ביצה כנגד ספירת גבורה
•מרור כנגד ספירת תפארת
•חרוסת כנגד ספירת נצח
•כרפס כנגד ספירת הוד
•חזרת כנגד ספירת יסוד
 
כל אחד מ"סימני הסדר" מתאר את האופן שבו האדם תיקן את רצונו מקבלה לעצמו לנתינה על ידי תיקון האגו. כתוצאה מהתיקון, האדם מגיע למעמד שווה לבורא ובכך מגשים את המטרה שלשמה נברא. קערה של פסח והמצות שלצידה, מסמלות את הרצון הכללי של האדם שמוכן עתה לקבל את האור האינסופי והנצחי.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

הגדה של פסח - היה או לא היה?

ההגדה של פסח היא לא רק סתם סיפור היסטורי אלא תיאור מדויק של המצבים הפנימיים שעל האדם לעבור כאשר מתעורר בו הרצון למצוא משמעות לחייו.

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- נתן אמסטר

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהגדה של פסח - היה או לא היה?. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

כשהירח המלא האיר על הפירמידה הגדולה, אבא העיר אותי ואמר לי: "הגיע הזמן". ידעתי מה עליי לעשות. קיפול מהיר של המחצלת, שק החפצים האישיים גולגל בתוך השמיכה, לקחנו מזון לשלושה ימים ויצאנו מהבית. מרחוק שמענו את המקוננות המצריות בוכות על הילדים שמתו בבת אחת בשבוע האחרון. צעדנו בשקט, אלפי אנשים, אף אחד לא דיבר. כולנו ידענו שהגיע היום, עכשיו יוצאים ממצרים.

סבי ואבי עבדו במצרים, ועכשיו גם אני בונה פירמידה למלך. אבי סיפר לי שהגענו למצרים מזמן. במקום שגרנו בו קודם הייתה בצורת. המצרים בדיוק היו זקוקים לכוח עבודה זול ויעיל היודע לבנות והבטיחו מגורים ומזון תמורת עבודה, אז עזבנו את ארצנו וירדנו למצרים. "תמורת עבודה", הם אמרו לנו, "לא תדעו רעב".

המצרים תכננו ערים גדולות בקרבת הפירמידות שבנינו. כל נער שהגיע לגיל 12 התחיל לעבוד בתחילה 6 שעות, ו-12 שעות ביום עם הגיעו לגיל 18. הנשים היו אמונות על הכנת המזון. אספקה הגיעה אחת לשבוע, והמזון חולק בנקודות איסוף בהתאם לגודל המשפחה.

יום אחד, כאשר מנהיגנו משה החליט לחזור בחזרה לארצנו, הכול השתבש. פרעה סירב והגיב מייד. את ערינו הקיף הצבא המצרי וסגר אותנו בסגר מוחלט. כמות המזון שלנו קטנה, ושעות העבודה שלנו גדלו. פתאום הרגשנו שאין אנו אדונים לעצמנו, שאין אנו יכולים לעזוב מתי שאנו רוצים, גילינו שאנו עבדים לפרעה במצרים.

משה אמר לנו להתכונן ולאגור מזון, כי אנו מתחילים בתהליך של שחרור מעול המלכות, "היציאה", הוא אמר, "תהיה בלי התראה מוקדמת. בכל יום האדם צריך להכין את עצמו לצאת ממצרים".

זה היה החיבור הראשון שכתבתי כתלמיד כיתה ד' על חג פסח, דליה, המורה לתנ"ך, נתנה לי ציון של "כמעט טוב". כך ראיתי אז בדמיוני את סיפור ההגדה של פסח.

היום, בגיל חמישים, אני שוב תלמיד. אני לומד קרוב לשנה את חכמת הקבלה וספר הזוהר. אחרי שלושה חודשים של קריאה בספר הזוהר התחלתי להרגיש שיש בהגדת הפסח רובד פנימי שונה לגמרי מזה שלמדנו אצל המורה דליה.

גיליתי שבעצם לחג פסח ולסיפור ההגדה גם רובד פנימי יותר. זה לא סתם סיפור, אלא תיאור של סדרת מצבים פנימיים בדרכו של כל אדם שמתעורר בו רצון למצוא משמעות וטעם בחייו.

על פי הקבלה, כל הדמויות המופיעות בהגדה של פסח, הן למעשה ביטוי לכוחות הפועלים בתוכנו. כשאני קורא את הגדת הפסח, משה ופרעה מורגשים בי רגשית כשני כוחות הנאבקים ביניהם. הכוח האגואיסטי הנקרא "פרעה" מורגש בתוכי כרצון - כוח המושך אותי לרצות עוד הנאות לעצמי על חשבון הזולת, ולחשוב על דרכים יצירתיות להשיג אותן. בדרך זאת, בסופו של דבר, אני נותר מרוקן וחסר סיפוק. לעומתו, "משה", הכוח האלטרואיסטי, הוא רצון להשתחרר מהחלק האגואיסטי שבי, ולהתחבר לבני אדם דרך נתינה. בדרך זאת, אני מרגיש מילוי תמידי, אני מתרגש ומרגיש אהבה לזולת. במונחים של פסח, השחרור מהרצון האגואיסטי והאהבה אותה אני מרגיש כלפי הזולת נקראים "יציאת מצרים".

חג פסח וקריאת ההגדה של פסח עבורי השנה יהיו שונים לגמרי, ואם יבקשו ממני לכתוב על כך חיבור, הוא לבטח יכיל רובד נוסף, אותו לא הכרתי כשהייתי תלמיד כיתה ד'.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

הגדה של פסח - הסיפור שלנו

תחשבו לרגע שקניתם ספר נחמד לקריאה. השתדלתם לחוות את הסיפור ואפילו נהניתם, אבל כמו עוד הרבה ספרים, גם הוא עבר ונשכח. עכשיו תארו שפתאום הייתם מגלים שהסיפור הזה בעצם עליכם...

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהגדה של פסח - הסיפור שלנו. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

כל שנה כשחג הפסח מתקרב, כולם עסוקים בהכנות, קניות, ניקיונות, ומי שמארח חושב על התפריט ועל האירוח המושלם. בליל הסדר, חוץ מהאוכל הטעים כמובן, תמיד אהבתי לקרוא את ההגדה של פסח. סיפור יציאת מצרים היה מעביר בי תחושה של מסע אחורה בזמן אל אבותינו הגדולים, אל העם שלנו שיצא מעבדות לחירות וכל המאורעות שחלפו עליו בדרך. ולמרות כל ההנאה שבקריאה, בסוף ההגדה תמיד הייתי נשארת עם מחשבה, מדוע לקרוא אגדה שלמה שנה אחר שנה, פסח אחרי פסח, ולהישאב לתוך הדמיון שלי, אם כעבור שעה הכול נשכח ממני?

במשך השנים כבר לא מצאתי טעם בקריאת ההגדה של פסח. לא הבנתי איך כל הסיפור של חג פסח מתחבר אליי.

הקשר לחג הפסח
דרך לימוד חכמת הקבלה גיליתי שבעצם לחג הפסח ולסיפור ההגדה יש משמעות אחרת. זה לא סתם סיפור, אלא תיאור של סדרת מצבים פנימיים בדרכו של כל אדם שמתעורר בו רצון למצוא משמעות וטעם בחייו.

על פי הקבלה, כל הדמויות המופיעות בהגדה של פסח, הן למעשה ביטוי לכוחות הפועלים בתוכנו. למשל, פרעה ומשה הינם שני כוחות מנוגדים שבתוך האדם, פרעה מסמל את שליטת האגו, מצב שבו כל אחד מאיתנו נשלט ומסוגר באהבה עצמית וניצול הזולת. ואילו משה מסמל את הרצון באדם, שמשתוקק להשיג את הקשר עם הזולת משום שבכך הוא משיג את הקשר עם הכוח העליון.

אם אנחנו מגדילים את נקודת המשה הקטנה שבתוכנו, ולא נותנים לניצוץ הזה לכבות בזרמי החיים, אז אנחנו מתקדמים אל עבר מימוש מטרת חיינו- השגת קשר עם הכוח המנהל את כל המציאות, כוח האהבה והנתינה.

המאבק בין פרעה למשה מתחולל בתוכנו יום-יום. כל עוד אנחנו משועבדים לאגו שלנו, לאהבה העצמית שסוגרת אותנו מהקשר עם האחרים, אנחנו נמצאים בעבדות, מופעלים על ידי כוחות האגו הטבעיים. רק כשאנחנו מוכנים לפנות בתוכנו מקום מאהבה עצמית לטובת אהבת הזולת, אז אנחנו משתחררים מהכבלים של עצמנו ומבינים מהי חירות אמיתית. על התהליך הזה בדיוק מספרת לנו ההגדה של פסח.

ההגדה של פסח - הסיפור שלנו
לאחר שגיליתי, שההגדה מספרת על התהליך המדויק שצריך להתרחש בתוכי, התעוררה בי פליאה על כך שהספר הזה תמיד היה כאן, אבל לא ראיתי מה שיש בו. מתוך ההבנה והקשר ביני לבין מה שכתוב בהגדה של פסח, חזרה לי האהבה לקריאת ההגדה והחיבור לחגיגת ליל הסדר.

בכל פסח בזמן קריאת ההגדה, כל אחד קורא על עצמו ועל מה שעתיד להתרחש בו במידה וירצה להשיג את מטרת החיים ולצאת מהאגו, מעבדות לחירות. אם תרצו, זה יכול להיות הסיפור שלכם.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

שירת האביב

מבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל

פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בשירת האביב. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית, המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות, וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית - לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל.

הנה חלפה לה קדרות ימי החורף. גשמים אחרונים מרווים את האדמה, השמים נצבעים בתכלת והצומח מוריק בשלל צבעיו. תשוקת החיים פועמת בלב וממתינה לימים חדשים שיביאו איתם בשורות טובות של תקופה חדשה. והנה, כבמטה קסם חודש ניסן הגיע והוא מזמן עימו קשת של משמעויות והזדמנויות חדשות. 

שלושה שמות ניתנו לחודש ניסן: חודש ניסן, חודש האביב וראש חודשים; חודש ניסן – מקור השם ניסן במילה הבבלית "ניסנו" שפרושה ניצן הפורח באביב. זהו חודש הפריחה, שבו מתחילים הניצנים להיפתח. כמו שנאמר: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ" (מגילת שיר השירים ב, יא'-יב'). חודש האביב – בתורה שנאמר: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג, ד). ראש החודשים מרומז בשם "אביב" ואותיות אביב הן צירוף אב + י"ב חודשים. דהיינו ראש לכל חודשי השנה. מציין את עונת השנה שבה מבשילה התבואה עת הטבע מתרענן בכוחות חדשים. לפיכך וכשם שהטבע מתחדש, כך אירעה התחדשותו ההיסטורית - לאומית של עם ישראל באביב.

ניסן הוא החודש הראשון למניין חודשי השנה ומכיל בתוכו את חג הפסח, שהוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, המסמן את זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים סימנה מאורע מכונן בתרבות ובתולדות עם ישראל. עת יצא העם מעבדות לחרות, מייסורים לשמחה ומחושך לאור גדול. וככזה, חיזק לאורך כול הדורות את התקווה הלאומית לגאולה אמיתית, העתידה להגיע, בה עם ישראל ישוב מתפוצותיו לארץ ישראל ויקיים בה חיי חופש וחרות. 

מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית, המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות, וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית -לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל. דומה כי מסורת ישראל קבעה את יציאת מצרים כסיפור שיש לשתול היטב בעומק הזיכרון הלאומי ממנו מתגבשת זהותו וייחודו של העם היהודי. מצוות רבות כגון: תפילין, ציצית, מזוזה, קריאת שמע וכדומה, קיבלו משמעות יתרה בשל תכליתן לייצר תזכורת תמידית, על בסיס יומי, של נס הגאולה. 

כמקובל בתורת הקבלה, לכול דבר ועניין המובא במקרא קיימת פרשנות על פי ארבע מידות הנקראות פרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד. ברובד הסוד, חג הפסח הוא תיקון לחטא האדם הראשון והקשר לכך קיים בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין שני תנאים על מועד בריאת העולם (מסכת ראש השנה, יב). ר' אליעזר בין הורקנוס אומר כי העולם נברא בחודש תשרי, לעומתו גורס ר' יהושע בן חנניה הלוי כי העולם נברא בחודש ניסן. האר"י הקדוש סובר כי אין כאן מחלוקת ושניהם צודקים, באשר גוף (חומר) אדם הראשון נברא בתשרי ואילו נשמתו (רוח) נבראה בניסן, ואם כן, חייו הארציים החלו בניסן. מכאן אנו למדים כי כוחו של ניסן הוא בהתחדשות הרוחנית. רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, אומר שהימים האלה הם כנגד לידה של אדם, מעין יציאה החוצה, כמו היציאה ממצרים של כל אדם המבקש לשפר את איכות חייו בכל. ימים אלו של חודש ניסן מהווים חלון הזדמנויות נהדר להגבהת המזל בכל תחומי החיים. הואיל וחודש ניסן מציין פתיחת דרך חדשה ובו מצוין ראש השנה למלכים ככתוב :" בחודש זה (ניסן) נתחזק המלאך של כל אדם... זוכה לגאולה וכל אחד מקבל התמנות וכוח למזלו". 

חכמת הקבלה מלמדת כי בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית ומיוחדת לו. הכרת הזמנים משמשת כלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מבטא פוטנציאל של התחדשות בתחומים מיוחדים בחיי האדם, להיבנות ולהתקדם בהם. וחודש ניסן, שהוא ראש לכל החודשים, ניצב ראשון בשרשרת החגים שבמעגל החיים היהודי, ובמידה לא מבוטלת הוא אף החשוב שבהם. לפיכך כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד. היא מנמקת זאת באופן המסביר כי בתקופה זו יורדים לעולם אורות רוחניים כבירים המסוגלים לעודד את האדם לפסוח מעל לקשיים ולצאת לחיים טובים הרבה יותר. כך שמי שיטה עצמו ויבקש לנפשו גאולה בכל תחום יוכל להיעזר בחכמת הקבלה עתיקת היומין, וללמוד כיצד ליהנות מצורת חיים אחרת של שפע, תענוג והצלחה בכל. 

בשונה מראש השנה החל בתשרי שהוא זמן הדין, ניסן הוא זמן לגאולה ולחסד. שערי שמיים פתוחים לרווחה והכול מתוך מידת הרחמים, הבאה להמתיק מעלינו את הדינים. סוף דבר, אנו נולדים מחדש בניסן. פוסעים ברגל ימין לשנה חדשה והמסורת היהודית גורסת כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". תכונותיו המיוחדות של חודש ניסן, המתבטאות בכך שימי החודש כולם נקראים בשם "ראש חודש", הופכות אותו לחודש המסוגל ביותר לתהליך של גאולה פרטית. זהו הזמן המתאים במיוחד, עפ"י הקבלה, ליציאה לטבע ולהתבונן בהתחדשות מעגל החיים הנובעים מכוחו האין סופי של הבורא.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

ההגדה של פסח – כאן ועכשיו

סיפור ההגדה של פסח הוא בעצם סיפור על המצבים שכל אחד מאיתנו עובר בחיים. חכמת הקבלה מסבירה לנו ההגדה ומעניקה לנו טיפים לשיפור החיים שלנו כאן ועכשיו

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- חנה דומר

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בההגדה של פסח – כאן ועכשיו. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

מסתבר שבהגדה של פסח, שאותה כל אחד מאיתנו מכיר כמעט בעל פה, מסתתר רובד עמוק ומרתק, שאם נתעמק בו, נוכל למצוא כמה טיפים לשיפור החיים שלנו כאן ועכשיו.

חכמת הקבלה מסבירה שסיפור ההגדה של פסח הוא בעצם סיפור על המצבים שכל אחד מאיתנו עובר בחיים.

מסתבר ששעבוד מצרים, שמתואר בפירוט בהגדה של פסח, עדיין לא נגמר. גם היום, אנחנו נמצאים באותו מצב של שעבוד, שבו כל אחד מאיתנו כלוא בתוך האגו הפרטי שלו, שסוגר אותו כמו בכלוב.

פרעה - האגו שלנו
פרעה, על פי הקבלה, מסמל את האגו.
האגו שלנו הוא זה שגורם לנו לרדוף כל היום אחרי תענוגים רגעיים שלא באמת מספקים אותנו, אלא משאירים אותנו עוד יותר ריקניים מאשר קודם. המרדף הבלתי פוסק אחר העונג, והייאוש שבא בעקבותיו, גורם לרבים מאיתנו להרגיש שחייבת להיות משמעות עמוקה יותר לחיים.

ברגע שמצבו של האדם מתחיל להפריע לו, ברגע שהוא שואל את עצמו מהי משמעות החיים, לאט לאט הוא מתחיל לגלות שהוא עבד לאגו שמריץ אותו אחרי הנאות חולפות, ואז הוא מתחיל להרגיש את כובד השעבוד, או כמו שכתוב בהגדה של פסח: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה".

משה - הרצון להתחבר
משה, על פי הקבלה, מסמל את אותה נקודה קטנה שנמצאת בתוכנו, שמושכת אותנו לחפש משמעות אמיתית לחיים. המקובלים קוראים לה גם "הנקודה שבלב". עלינו לשמור על הנקודה הזאת, שלא תכבה בזרמי החיים וכל הזמן להגדיל אותה. אם האדם מקשיב לה והולך אחריה, הוא מגלה שהמפתח לאושר טמון בחיבור בין בני האדם. את הדרך לחיבור ולשלמות מתווה לו ספר הזוהר. ספר הזוהר נכתב מתוך חיבור רוחני ברמה הגבוהה ביותר בין רבי שמעון בר יוחאי וחבריו. בעזרת הקריאה בזוהר הנקודה שבלב האדם הולכת ומתפתחת, עד שהיא מצליחה לנצח את האגו, את פרעה.

בחג פסח, כשכל עם ישראל חוגג את ליל הסדר, כשאנחנו יושבים ביחד עם המשפחה והחברים, כשיש אווירה נעימה של חיבור ואהבה בין אנשים, יש לנו הזדמנות לצאת לדרך חדשה.

הרגשת החיבור והאחדות תלויה אך ורק ברצון שלנו. אם רק נרצה, הקשר החם והטוב בין כולנו יפתח בפנינו עולם חדש, עולם של אהבה, של תענוג אינסופי, גדול יותר מכל דבר שנוכל לדמיין לעצמנו

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

הגדה של פסח - הסיפור שלא סופר

ההגדה של פסח, כמו שאר סיפורי התורה, טומנת בין השורות סיפור אחר לגמרי. תשכחו את משה ופרעה שהכרתם וקבלו את משה ופרעה של החיים האמיתיים. הגדה של פסח, הסיפור שלא סופר...

פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהגדה של פסח - הסיפור שלא סופר. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

פסח - חג החירות
זה מתחיל בעם אחד שירד למצרים, עקב הרעב הכבד בארץ ישראל, ממשיך לבניית ערי מסכנות ושיעבוד קשה, ונגמר ביציאה מעבדות לחירות, שהיום קוראים לה פסח.

מבולבלים?... גם אנחנו.

איך עם ישראל, פיתום ורעמסס, איך משה ופרעה, מתקשרים לחיים שלנו היום? ומה עם פסח? זה לא החג הזה שאוכלים מצות?

אז נתחיל את הסיפור של פסח...

פסח - סיפור המסע הרוחני

הירידה למצרים
•בני ישראל יורדים למצרים בגלל הרעב הכבד בארץ ישראל, כך מסופר בהגדה של פסח. החיפוש אחר ביטחון חומרי בדמות נכסים, ידע, מעמד, הוא השלב הראשון במסע הרוחני שלנו. אנחנו בטוחים, ששם טמון האושר, השקט המיוחל. בהתחלה, אנחנו אפילו צודקים, עד שהרצון שלנו כבר לא מסתפק במה שהשגנו ורוצה יותר. הרבה יותר.

•כמו ה"מלך חדש שקם למצרים", פרעה, בסיפור של פסח, כך גם הרצון החדש שמתגלה בנו מסמל את האגו - זה שרוצה יותר, והופך אותנו לעבדים שלו.

•כשהכאב והסבל גוברים, אנו מחפשים ישועה. נושאים תפילה לשמיים, אולי יש כוח חזק יותר מאיתנו שיכול להוציא אותנו מהעבדות. הכוח הזה נקרא ישראל מלשון ישר-אל, ישר אל הכוח העליון.

הופעת משה
הפנייה אל הכוח העליון שיציל אותנו מהעבדות של הרצון לקבל מולידה בנו כוח חדש שנקרא משה, כוח פנימי שמושה את ישראל ממצרים. אבל ככל שמשה רוצה יותר להוציא את ישראל ממצרים, כך פרעה מתנגד יותר ומעביד את העם קשה יותר. גם התערבות הכוח העליון לא עוזרת, והמכות שמונחתות על פרעה אחת אחרי השנייה רק גורמות לפרעה לנסות לחזק את שליטתו בישראל.

המאבק הולך ומתעצם. פרעה, הרצון לקבל לא יוותר עד שיכיר בכך שהכוח העליון חזק ממנו. משה, הכוח המחלץ, לא יוכל להשתחרר מהאגו המכביד עליו, ללא בקשה מעומק הלב אל הבורא.

היציאה ממצרים
המהפך הגדול עומד להתרחש. הגאולה מן האגואיזם דורשת הכנה מדוקדקת. פסח הוא הזדמנות לגאולה, אך מסמל רק מצב פנימי באדם ואינו קשור לזמן או מקום.

המשימה העיקרית: לפסוח מעל הטבע שלנו, שהוא הרצון לקבל לעצמנו, ולהגיע להשתוות עם תכונות הכוח העליון: אהבה, השפעה, כוח הנתינה.

מדובר בשינוי פנימי באדם, מטבע אגואיסטי, לטבע אלטרואיסטי. אך לפני שיוכל לרכוש את תכונת ההשפעה, על האדם להכיר את האגואיזם שבו בכל גודלו ועוצמתו, ולבצע עליו את "פסח" - לפסוח מעליו.

חוגגים את פסח
חגיגה של פסח מתחילה לאחר שהצלחנו להתגבר על הטבע שלנו ולצאת ממצרים. אז אנחנו נעשים שותפים מלאים במלאכת הבריאה. שותפות שעוזרת לנו לנהל נכון את חיינו ולהסתכל על המציאות בה אנו חיים בעיניים אחרות ולהתענג על השלם והנצחי.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר