מחשבות יוצרות מציאות

אדם חושב על בנין ומצליח להקים אותו, ומדוע שלא יחשוב על שינוי המציאות בכל התחומים ויעשה זאת באותה פשטות?

פורטל אלטרנטיבלי, בלה אשור

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק במחשבות יוצרות מציאות. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

בעולמנו, כפי שהוא מוכר לנו, קיימת הדואליות, כמו חום קור, אור חושך, הפכים של מצבים ומחשבות, אנו מתמודדים לראשונה עם חווית הרגש, תשוקות ואינסטינקטים, עם קיומו של הגוף הפיזי וכל מה שכרוך בכך. זהו מישור הדמיון, האשליה, הפחד, המתח, והאתגר של פתרון בעיות, במישור זה קיים חוק הסיבה והמסובב, גורם ותוצאה. ומישור זה הינו מישור האשליה משום שבמישור זה רוב מה שאנו רואים הוא מה שאנו יוצרים, כחומר ביד היוצר.

הפחד הוא הרגש היחיד אשר מחזיק אותנו פה וגורם לנו לחשוב שאנו בתוך המישור השלישי,למעשה אנו חיים בכמה מישורים, אולם אנו "מתוכנתים" לחשוב שהמישור הזה הינו המציאות היחידה, והפחד מחזיק אותנו בתפיסת מציאות זו באמצעות הספק וחוסר האמונה. וכאשר נפסיק לחשוב ולנתח ולהסס נוכל לתת ליצירת הבורא להפתיע אותנו, ואז הדברים מתחילים להתממש כאילו מעצמם, למדנו להשתמש בגוף הפיזי ובמוחנו, למדנו ללכת, להגיע להחלטות ולפעול  על פיהן, למדנו איך ליצור תקשורת ולפעול על פי המחשבות, הרעיונות והחלומות שלנו.

אדם חושב על בנין ומצליח להקים אותו, ומדוע שלא יחשוב על שינוי המציאות בכל התחומים ויעשה זאת באותה פשטות בה הוא בונה בית? תחילה הייתה מחשבה, מחשבה בה אנו מקיימים את כל הפרטים אותם אנו בוחרים ליצור, לחוות, כל פריט בחיים הינו מקור למחשבה, ומחשבה שיוצרת מחשבה נוספת. המחשבות יוצרות חומר, את המציאות את המראה שלנו, והמחשבה שהיא לגמרי לא גשמית יוצרת דבר גשמי.

אנו יוצרים את החומר כדי לפעול במציאות תלת ממדית וכדי לפתח את היכולות שלנו ולעזור לאחרים, כשהנשמה מחוץ לגוף אין לה הגבלה של יכולת וידע, אולם מרגע הלידה, יש את התחושה שאי אפשר, הכל חוסם ומגביל, אי אפשר לעבור מחסום כמו קיר בעוד שלנשמה אין מגבלות של זמן וחומר. כך שיש סוגי חוויות שאפשר לחוות רק בגוף, החומר הפיזי נענה לחלוטין לצרכים, למחשבות ומתעצב על פי קו זה.

המציאות שלנו היא הולוגרמה של המחשבות, המציאות הפנימית שלנו, גם הגוף הפיזי הוא התגשמות של מה שאנו חושבים שאנו. המחשבה יוצרת את החיוניות הדרושה על מנת ליצור חומר פיזי, את העולם הפיזי כפי שאנו מכירים אותו. חומר הוא אמצעי לתפעול ולהתמרה של אנרגיה נפשית לתוך היבטים שאפשר להשתמש בהם כאבני בניין, הלכידות של החומר מספיקה רק כדי להעניק את המראה היחסי ולקבע את החומר בהתאם למה שהחושים שלנו והמחשבות שלנו יצרו.

המציאות המוחלטת של החומר היא זרם בלתי פוסק של גלים, ויברציות, חלקיקים כולל הגוף שלנו, כל מה שנראה לנו אחיד הוא למעשה יצירות רצופות של אנרגיה נפשית לתוך תבנית השומרת פחות או יותר על מבנה המחשבה.

ביקום החומרי החלקיקים נעלמים ונוצרים מחדש בתדירות של 10 בחזקת 22 פעם בשנייה. החומר הפיזי מאפשר לתודעה יעילות בתוך מציאות תלת ממדית, החומר כשלעצמו אינו רציף ואינו מסוגל לצמוח או להזדקן, החומר הוא בעצם תכונה נפשית, כי גופים פיזיים אינם יכולים להתקיים אלא ברצף, בפרספקטיבה ומרחב מוגדרים וכל יחיד יוצר את רצף המרחב שלו.

כל יחיד יוצר גוף או עצם שונה בתכלית אשר ביכולתו לתפוס בעזרת חושיו הפיזיים. אין גוף פיזי או עצם כלשהו שיכולים להתרחש ללא סוגסטיה, מחשבה. אין פעולה או עצם חומרי אשר יכול להיתפס בלי ההסכמה והרצון הפנימי, מאחורי כל פעולה וכל מבנה קיימת מחשבה. האופן בו אנו חושבים קובע את יצירת המציאות שלנו, כך שאנו גורמים למציאות לקרות ומאפשרים לדברים לקרות. כל אדם יכול ליצור שינוי, לכל אחד יש כוח יצירה עצום.

כל אדם קיים למעשה בארבע "יקומים" שונים, העולם האובייקטיבי, העולם הרגשי, העולם המנטאלי והחיבור עם הרוח עם נשמה. ואנו מתפעלים את העולם האובייקטיבי שלנו, מחשבות ודימויים הופכים לעובדה פיזית והם מונעים באופן כימי, מחשבה היא אנרגיה והיא מתחילה ליצור את עצמה באופן פיזי ברגע התהוותה.

אנזימים מנטאליים קשורים לבלוטת האצטרובל כפי שהם מוכרים לנו ככימיקלים של הגוף, הם פיזיים ומשמשים גם כאמצעי דחף של אותה מחשבה והם מכילים את כל הנתונים המוצפנים הדרושים לתרגום של כל מחשבה או דימוי לממשות פיזית והם שגורמים לגוף ליצור מחדש את הדימוי הפנימי. אלה הם הניצוצות שיוזמים את ההתמרה, הכימיקלים שמשתחררים דרך העור והנקבוביות בצורה של דמות פיזית לא ממש נראית אבל בהחלט מוגדרת. וניתן לחוש אותה דרך ההילה או השדה האלקטרומגנטי שסביבנו.

האינטנסיביות של המחשבה או הדימוי קובעת במידה רבה את המיידיות של ההתגשמות הפיזית, וכאשר משלבים רגש מתקיים תהליך של זירוז ההתגשמות. אין סביבנו גוף או עצם אחד שלא יצרנו, ואין בדמותנו דבר שלא עשינו, המחשבה או הדימוי הראשוני קיימים בתוך המעטה או הגוף המנטאלי, המחשבות והדימויים נמצאים בתוך המעטה שלנו ואז הוא ניצת לתוך התגשמות פיזית באמצעות אנזימים מנטאליים.

לא כל המחשבות מתגשמות באופן מלא בדרך כלל משום שהאינטנסיביות שלהם חלשה מדי, והאינטנסיביות מושפעת מחדות המחשבה ומהרגש הנלווה לה. הסביבה שלנו היא חלק מתוך עצמנו והשליטה שלנו יעילה כי אנו יוצרים אותה.

גופים מורכבים מאותו דמוי חומר שמוקרן החוצה מתוך הפיזי שלנו דרך ההילה, בהבדל אחד, שהמסה של המתח הגבוה שבה שונה, והמסה נקבעת ומצטברת עם כל רגש, חוויה ואמונה, שזה למעשה רצף של אותיות ואנרגיה וכשהיא נבנתה במידה מספקת אנו מכירים אותה כגוף במסה של מתחים נמוכים, היא לא גלויה ולא נתפסת על ידינו, לכל עצם וסיב בגוף ישנה תכלית פנימית המשמשת לקשר את המציאות הפנימית וזה מאפשר לעצמיות הפנימית ליצור את המציאות הפיזית. זאת אומרת שמבחינה מסוימת הגוף והעצמיות הפיזיים מתפרצים לכל עבר מתוך הגרעין הפנימית של העצמיות שלנו. ישנן פעימות עצביות שנעות החוצה מהגוף באופן בלתי נראה לאורך מסלולים עצביים שדומות לאלה שעוברות בתוך הגוף.

מה שעובר דרך המסלולים זה מחשבות, תשוקות ורגשות שבאות מתוך עצמנו ומשנים את אופיים של אירועים שנראים אובייקטיביים. אם המחשבה שלנו יכולה ליצור אושר, בריאות והצלחה, באותה מידה היא יוצרת אומללות ומחלה. חייב להיות משהו עמוק בתוכנו שגורם לנו לחשוב באופן שלילי ולפעול באופן שלילי הגורם להערכה או לחוסר הערכה, כך שבעצם כל טוב שהאדם חושב על עצמו הוא עשוי לקלקל לעצמו.

אי הערכת העצמי מסכים עם כל המחשבות הביקורתיות שיש לאדם על עצמו, אדם כזה תמיד יסכים עם מחשבות כאלו וכשקורה דבר לא חיובי אז אי הערכת העצמי אומרת לו, "עכשיו אתה מציאותי" או כשקורה דבר רע "אתה רואה אמרתי לך". אנשים מכסים על אי הערכה עצמית ביהירות כדי להסתיר את ה"אמת" שהם עצמם לא טובים, לא מוצלחים.

בעצם נולדנו לשמוח וליהנות אולם אי הערכה עצמית לא יסכים לשום דבר חיובי, אי הערכה עצמית יסכים לכל דבר שלילי, מלמדים את הילדים שצריכים לעבוד קשה כדי להרוויח את הטוב, אם לאדם יש הצטברות של טרגדיות בחיים התוצאה היא אכפתיות, חשיבה זו מעודדת מצבים במחשבה, ברגשות ובגוף שמאפשרות למחלות ווירוסים להתמקם. מחשבות כאלה מדכאות את המערכת החיסונית ומאפשרת למחלות לב וכלי דם לפרוץ וכן לריבוי ובלבול תאים. דברים שהאדם פוחד מהם בוא יבואו.

אנשים שחושבים שהם עלולים למות בעוד כמה שנים חיים חיים פסיביים, כאילו אין בשביל מה להתאמץ. לא ייקחו פרויקטים ארוכי טווח, מערכות יחסים או קריירות חדשות, החיים הופכים פחות ופחות מספקים ופחות מהנים.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על בלה אשור

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

המסע אל עצמך

ככל שתדע יותר על עצמך ותפעל בהתאם לטבע הפנימי שלך, תשקיע פחות מאמץ ותצליח יותר במעשיך

פורטל אלטרנטיבלי, צלילה שפיר

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהמסע אל עצמך. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

את המושג "מודעות עצמית" לא מצאתי במילונים שחיפשתי, לכן אאלץ לנסות ולהגדירה בעצמי. שורש המילה מודעות היא י. ד. ע. מה שמרמז על הפירוש "לדעת על עצמך".

מה כדאי לי לדעת על עצמי? כנראה כמה שיותר.
למה להיכנס לזה? באחד הספרים שלי מצאתי את המשפט הבא: "ככל שתדע יותר על עצמך ותפעל בהתאם לטבע הפנימי שלך, תשקיע פחות מאמץ ותצליח יותר במעשיך".

מודעות עצמית - למה זה טוב?
בואו נדמיין את עצמנו כמכשירים מאוד מתוחכמים שהגיעו לעולם ללא הוראות שימוש. כל החיים אנחנו לומדים לתפקד תוך ניסוי וטעייה. הנומרולוגיה וכלי אבחון נוספים יכולים לחסוך מעצמנו חלק מהטעויות.

הכרת עצמנו: הכרת העובדות לגבי מי אנחנו, איך אנחנו נראים, כיצד אנו חווים את החיים ומגיבים עליהם, אלו דפוסים של רגשות, מחשבות והתנהגות מנהלים אותנו, לאן הביאו אותנו כל הדברים הללו, האם טוב לנו במקומות בהם אנחנו נמצאים.

להיות מודע: אדם החי מתוך מודעות עצמית ער למה שקורה לו. הוא ער לרגשותיו, לרצונותיו, מתעמת עם פחדיו, קשוב לצורכי גופו ונפשו, הוא נוכח וחווה כל רגע (או חלק גדול מהזמן). ככל שאדם מכיר ומבין את עצמו טוב יותר, ער וקשוב לעצמו ולמה שקורה לו - אפשרויות הבחירה בחייו גדלות. כלומר, הוא יכול לבחור כיצד לנהל את חייו וכיצד לנהוג במצבים שונים.

תת מודע: חלק ממאגר הנתונים לגבי עצמנו שאינו נגיש לנו. אפשר לדמות את תת המודע לילדים רעים שסגרנו במחסן. אם מצד אחד נוסיף לשם עוד ועוד ילדים, ומצד שני לא נוציא את הילדים שכבר היו שם, המחסן יתמלא, הצפיפות בו תגדל, הילדים שבמחסן יהיו מאד כועסים ורוטנים. נצטרך להשקיע יותר ויותר זמן ומאמץ כדי לשמור את דלת המחסן סגורה, עד שלא ניתן יהיה לסגור את הדלת. הילדים הרעים ייצאו, יסתובבו בכל הבית ויזיקו איפה שרק אפשר. בסך הכל הם אולי מבקשים את תשומת לבנו, אבל אם לא יקבלו אותה, הנזקים שיעשו ילכו ויגדלו, עד שלא תהיה לנו שליטה על חיינו.

חוויות קשות בחיינו ורגשות שלא קיבלו לגיטימציה וביטוי פועלים באופן דומה לילדים הרעים שבמשל. רגשות כמו כעס, פחד, עלבון, שנאה הולכים ומצטברים בתת המודע שלנו, עד שהם מתחילים לנהל את חיינו, בדרך כלל בלי שנרגיש בכך.

עלינו ללמוד לעשות סדר במחסן הרגשות שלנו וגם להפסיק ולצבור שם רגשות קשים נוספים.

שיטות לפיתוח מודעות
הגילוי העצמי היה עד לפני מספר שנים נחלתם של אנשי דת, פילוסופים, פסיכולוגים או חובבנים תמהונים. העידן החדש הביא עמו התעניינות גוברת והולכת בנושאים של התפתחות עצמית, בריאות נפשית ומימוש עצמי. בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר ספרים הדנים בטכניקות שונות להתפתחות עצמית, ביניהם מדיטציה, ניתוח חלומות, היפנוזה עצמית, חשיבה חיובית, אסרטיביות, תרפיה במחול, פסיכודרמה, אסטרולוגיה, אי צ'ינג ועוד - המגוון הוא אינסופי.

השיטות השונות מספקות תשובות חלקיות לבעיות מקיפות. הן יכולות להקל עלינו בטווח הקצר, ולהועיל בבעיות ספציפיות, אולם הן אינן תרופות פלא לכל בעיה, ויש להיזהר מתלות גדולה מדי בשיטה מסוימת.

אם ניגשים אל השיטות השונות במידה מסוימת של זהירות והומור ניתן ללמוד מהן רבות. ואולם מומלץ להיזהר מהסכנה של התמכרות לשיטה מסוימת. התמכרות לשיטה יכולה להתבטא בראיית חלקים גדלים והולכים של העולם דרך המשקפיים של השיטה שהאדם התמכר אליה.

ניתן לחשוב על כל שיטה כעל משחק משעשע, אין זה פוסל את העובדה שברמה העמוקה, ניתן להשתמש בה כדי להנחות את האדם לאורך הנתיב לקראת הגשמה עצמית. במינוחים הפסיכולוגיים של קארל יונג מדובר על סיוע לאדם בתהליך של אינדיבידואציה, תהליך שהאדם עובר כדי להשיג הרמוניה פסיכולוגית.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

אין ארוחות חינם

האשראם של אושו, סדנת ויפאסנה במדבר או חיים קבליים - איך תדעו איזה מזון רוחני לקנות בסופרמרקט הגדול שמציעים החיים

פורטל אלטרנטיבלי, תמרה אור סלילת

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק באין ארוחות חינם. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

פעם היו יוצאים מחפשי ההארה הרוחנית, למסע חיפושים ממשי ברחבי העולם. מסעות אלה כללו מבחני סיבולת, מבחני חכמה, מבחני סבלנות ועוד. כל תרבות בחרה את המבחנים בהם העמידה את המתלמדים בידע הקדוש: הנזירים הטיבטיים נדרשו לשנים של מדיטציות וסיגוף, המתבגרים האינדיאנים ערכו מסע הישרדות של כמה ימים לבדם וללא מזון ומים וביהדות המבקשים להתעמק בסודות הקבלה, נדרשו להיות לפחות בני 40 שנה, בעלי מידות מוסריות וללמוד בשקדנות גמרא לפני שהורשו לפתוח את ספר הזוהר.

המעטים שלמדו את הקבלה נקראו "מקובלים", והם עטפו עצמם בכוונה תחילה בגלימה של סודיות ואפילו במידה של סכנה, כדי להרתיע את רוב האנשים מלימוד סודות הקבלה. ישנו הסיפור הידוע, על ארבעה גדולים בתורה שנכנסו לפרד"ס, כלומר לתורת הנסתר. האחד הציץ ומת כי לא עמד בעוצמה האדירה, השני הציץ ונפגע, כלומר נטרפה עליו דעתו, השלישי קיצץ בנטיעות, כלומר התפקר ועזב את היהדות ורק הרביעי – רבי עקיבא המפורסם יצא בשלום כשבריאותו ושלמות דעתו עמו.

כיום, לעומת זאת, עם הגיענו לעידן "הכפר העולמי", עומדים בפני המחפש הרוחני אתגרים אחרים: יותר ויותר אנשים מקדישים זמן לחיפוש אחר תשובות לשאלות הנוגעות במהות קיומם, עוד ועוד ערוצי ידע נפתחים, ערוצים שהיו מוסתרים מעין כל, במשך מאות ואלפי שנים ונשמרו בסודי סודות בידי קומץ אנשים נבחרים.

בפני האדם המודרני עומדת האפשרות ללמוד את סודות בני המאיה, לרכוש את עולם הידע של הרפואה הסינית נפתח למערב, ולגלות את סודות התקשורת האינדיאנית עם האדמה והחיות. גם תורת הקבלה המסתורית הפכה לטרנד עולמי, המחפש הרוחני בן זמננו, מוצא עצמו מסונוור ומבולבל על ידי שפע האפשרויות, האנרגיות, הקורסים, התורות והשיטות. האתגר האמיתי הניצב בפניו הוא כיצד לברור מתוך כל השפע את מה שהכי יתאים לי? כיצד לבחור מה נכון עבורי?.

בימי קדם, אותם המעטים שהחזיקו בידע הסודי, הבינו שידע הוא כוח וצריך להעביר אותו בתבונה ובאחריות למי שמסוגל להכילו, אחרת הוא עלול לגרום יותר נזק מתועלת. התלמידים נבחרו בקפידה והיו עוברים מבחני מיון מפרכים, לפני שהוכיחו עצמם ראויים לקבל את הידע. כיום, לעומת זאת, עם הקלות הבלתי נסבלת של הפצת הידע, כל מי שקונה ספר או נכנס לאינטרנט יכול להיכנס לנבכי ערוצי הידיעה השונים.

מצד אחד, זוהי ברכה, שכן כך יותר ויותר אנשים יכולים להשתמש בידע הזה ולהפיק ממנו תועלת, אך מצד שני, השפע מבלבל! מצער לראות שיש אנשים, המקדישים פחות זמן להתלבטויות בבחירת המורה הרוחני המתאים להם, מאשר בבחירת השמפו המתאים לסוג השיער שלהם. הם פשוט מושיטים את היד למי שמשך את עינם בכותרת מפתה או בהבטחות וורודות. יש אחרים אשר מחוסר יכולת להחליט מה הם רוצים לאכול, מעמיסים על עגלת הקניות גם את זה, וגם את זה וכן, אולי גם מההוא קצת, ואיך אפשר בלי קצת מזה שבצד... בסוף הם זורקים הכל, או שאוכלים הכל והתוצאה היא כמובן כאב בטן.

לכן, כל מחפש רוחני חייב לשאול את עצמו: כיצד לבחור את המזון הרוחני המתאים לי מבלי לחטוף כאב בטן?

אם נמשיך את ההקבלה בין המזון הגשמי שאנו מזינים בו את גופנו, לבין המזון הרוחני שאנו מזינים בו את נפשנו, אז המסקנה המתבקשת שלא כל מזון מתאים לכל אדם. רגישות למזון מסוים (כמו למשל אנשים הרגישים לגלוטן ואסור להם לאכול לחם) דומה לרגישות רוחנית. מה שטוב לאחד - יכול לגרום כאב בטן רציני לאחר. לכן אין טעם ואפילו אסור לשכנע אנשים לנסות מזון רוחני זה או אחר. כל אחד חייב לבחור מה שטעים לו ומה שנעים לו.

אין הארות אינסטנט
כדי לדעת מה טעים לנו, עלינו לטעום. טעמו מעט: דפדפו בספר, שאלו חבר שהיה בסדנה, לכו לפגישת הכרות, דברו עם המורה. בדקו את טעמו של הידע שלפניכם, גלגלו אותו על לשונכם, השהו אותו בפיכם ושאלו עצמכם בכנות: האם טעים לי? האם אני מרגיש שנפשי רעבה לידע הזה? האם הוא מושך אותי? האם הוא מהדהד אצלי בפנים ומוצא הד תואם? אם התשובה היא "כן", הרי שזהו ידע שנועד עבורכם. אל תבחרו על סמך המלצת חבר מבלי לבדוק, אל תבחרו מפני ששכנעו אתכם או מפני שהבטיחו לכם נסים ונפלאות, ובקיצור, העצה של כל רופאי הדיאטות תקפה גם כאן: אכלו רק כשאתם באמת רעבים, ואל תאכלו רק מפני שזה נראה מפתה וטעים.

ועוד עצות המוכרות לכל מי שניסה אי פעם לעשות דיאטה: אם מנסים לפתות אתכם בכותרות המבטיחות נסים ונפלאות תוך זמן קצר, התייחסו אליהן באותה חשדנות הראויה לגלולת פלא שתגרום לכם לרדת 20 קילו תוך 20 יום ללא מאמץ. כמו שאי אפשר להגיע לגוף שרירי וחטוב ללא מאמץ, כך אי אפשר לקבל "הארה אינסטנט", בסוף שבוע מרוכז או תוך כדי קריאת ספר. ההתפתחות הרוחנית דורשת זמן ומשמעת עצמית.

אל תזללו! אל תיקחו ארבעה קורסים במקביל ועוד אחד בסוף שבוע. אל תאגרו עשרות ספרים על המדף מתוך מחשבה שמתישהו תגיעו אליהם. אכלו במתינות, תנו לעצמכם זמן לעכל את המזון הרוחני, להטמיע אותו לתוככם, להשוות אותו לידע הקיים אצלכם ולשלב אותו בתמונת עולמכם. תנו לעצמכם זמן לפלוט את מה שלא מתעכל טוב, ותמיד, אבל תמיד, הקשיבו קודם כל ואחרי ככלות הכל רק לעצמכם והיו מתואמים עם גופכם ונשמתכם – בחרו רק מה שטוב עבורכם!

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

המחשבה

אם נבחן את המצב המחשבתי היום יומי שלנו נגלה, כי ראשנו הוא איבר עסוק מאוד. מחשבות מכל הסוגים והמינים יושבות לנו במרכז החשיבה ולא נותנות מנוח.

פורטל אלטרנטיבלי, קלריסה טייטל

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהמחשבה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

התעוררתי הבוקר עם תחושה עזה לשפוך מתוכי משפטים בזה אחר זה ללא קשר לתהליך מחשבתי כל שהוא. האם זה אפשרי? ובכן, נוכחתי לדעת שכן.

כ- 450 שנה חלפו מאז הגה הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי המפורסם, רנה דקארט, את המשפט:
"אני חושב משמע אני קיים". האומנם? באותה נשימה ממש, בספרו "ההגיונות", הפעיל דקארט שיטה (מתודה) הידועה בשם ספקנות מתודולוגית: הטלת ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק. ואכן, אנשי רוח רבים לקחו את משמעות המחשבה והקיום והטילו ספק בקשר המתחייב במערכת היחסים בניהם. לא אחת הוכח, כי לא רק שאין תלות דו כיוונית בין המחשבה לקיום, אלא אף נמצא שרצוי לעשות הפרדה ממשית בין השניים לעיתים קרובות.

למה הכוונה?
אם נבחן את המצב המחשבתי היום יומי שלנו נגלה, כי ראשנו הוא איבר עסוק מאוד. מחשבות מכל הסוגים והמינים יושבות לנו במרכז החשיבה ולא נותנות מנוח. נוצרת פטפטת אין סופית של משפטים שלא תמיד גם נשמעים עד הסוף מפני שהם נקטעים על ידי משפט טורדני אחר שנדחף לו בכוח: " מה אעשה בנוגע לבוס שלא נותן לי מנוח... ואיך אני אוכל להמשיך בפרויקט אם אין לי מספיק משאבים, וזה בדיוק מה שהילדים שלי לוקחים ממני... הם לא השאירו לי אפילו שקל בארנק... אני צריכה להוציא מזומן לשלם לעוזרת... שלא תעיז להבריז לי... איך אני אספיק לנקות לפני שהאורחים יבואו.. ולא הכנתי תפריט מעניין.... זה בדיוק מה שחסר לי בעבודה עם הבוס המציק הזה..." וכן הלאה וכן הלאה ללא פסק זמן...

באופן פיזיולוגי הפטפטת הזו מורגשת כלחץ באזור המצח המלווה בקמטוטי מאמץ מזעריים. במשך הזמן, אם לא דאגנו למנוחה מספקת, הלחץ עתיד להתפתח לעייפות, כאב ראש חוסר סובלנות וכד'.

דמו את מערכת החשיבה שלנו כמפת כבישים וכל מחשבה כמכונית. ראו עד כמה מהר נוצרים פקקי תנועה אימתניים שבהם כל התנועה עומדת חסרת אונים. אין יוצא ואין בא. הכול תקוע באין זרימה. ומהמצב הזה מתגבר הלחץ עוד ועוד ואנו מוצאים עצמנו מחוללים במעגל קסמים המזין את עצמו. כאן נשאלת השאלה לגבי איכות הקיום שלנו. אם המחשבות והפטפטת האין-סופית בראש מביאה אותנו בסופו של דבר לחוסר זרימה שמתבטא בכל תחומי החיים אז על איזה מין קיום אנחנו מדברים?

בעידן בו אנו נמצאים היום, בו תוחלת החיים עולה מיום ליום, בו אנו מגלים בעיתוני הבוקר כי אנו מכלים אט אט את כל המשאבים של כדור הארץ, בו נוכחנו לדעת שאנו רודפים כבר שנים רבות אחרי הדבר הלא נכון, עולה שוב ושוב רעיון האיכות- איכות החיים. 

שאלו את עצמכם איזה מרכיב הייתם מוסיפים לחייכם על מנת לשפר את איכותם? האם זה – כסף, מכונית חדשה, בית גדול, נסיעות לחו"ל, או האם זה אושר, אהבה, רגיעה, שלווה, ביטחון? גם אם ביקשתם לעצמכם דברים הקשורים לחומר תלמדו לדעת כי בקשתם אותם על מנת להגיע אל אותם דברים הקשורים לנפש. נפשנו החלה לאותת ולבקש את האיכות המגיעה לה. פקקי התנועה שיצרנו לנו בתהליכי המחשבה אינם מאפשרים כניסה של רעיונות חדשים ואינם מאפשרים יצירה של מציאות חדשה ואיכותית.

דרך אחת מני רבות לשחרר את פקקי התנועה היא השקטת המחשבות. מרחיקי הלכת אף מצליחים להגיע למצב של "no mind" אם כי זו לא כוונתנו הראשונית. נושא השקטת המחשבות אינו חדש. גדולי המוחות בכל הדורות היו במצב הזה כאשר רעיון גאוני חצה את מוחם המבריק. קחו לדוגמא את ארכימדס ואלברט אינשטיין שצעקו כל אחד בדרכו "אאורקה" – צעקה גדולה שנבעה מתוך שקט מחשבתי.

לא נדרש מאיתנו לארוז תרמיל על גב ולצאת למסעות ויפאסנה במדינות מוכות מדיטציה. נהפוך הוא, נדרש מאיתנו מסע פנימה. אתם מוזמנים לצאת למסע מרהיב ומלהיב שבו תגלו עד כמה עולמכם הפנימי עשיר ואין סופי – אם רק תהיו בקשב בלי להתאמץ. 

קחו כמה דקות ביום, (אם תתרגלו באופן קבוע הזמנים עשויים להתארך מפעם לפעם) להתכנסות. היכנסו למצב של רגיעה ותתרגלו בנחת, בלי לחץ ומאמץ, הפסקות בחשיבה. לא להתייאש זהו תהליך שדורש תרגול בתחילתו. הדבר דומה לאימון בחדר כושר. ההתחלה קשה, השרירים כואבים ולפעמים אף יש רצון לעשות כושר לפני חדר הכושר על מנת לא לעבור את הקושי. מי שעבר את המשוכה הראשונית כבר עשה צעד משמעותי בדרך אל האושר. כל הפוטנציאלים שנדחקו אל מעמקי נפשכם יצאו החוצה כי פיניתם להם מקום. אין יותר פקקי תנועה יש זרימה שלווה ואיכות חיים. מאחר והדרך לשם לא תמיד קלה אפשר ואף רצוי להיחשף לתהליכים מסוג אלו בקבוצות. היעזרו בחברים ותיעזרו בעצמכם.

כל אחד ואחת מכם טומנים בחובכם מאגר אין סופי של פוטנציאלים. יש בכם גם את היכולת לאפשר להם לפרוץ ולפרוח - ויפה שעה אחת קודם.

ולסיום:
"לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר, לא באוצרות חולפים עוברים. בלב האדם פנימה נשמעים צליל העונג של הטוב והיפה, של האמת והצדק. כצל עובר הוא כל שההמון חושב לתענוג ואושר. בהכרה זו תלויה בריאות הנפש של האדם, ועמה בריאות הגוף."
(הרמב"מ - כתבים רפואיים)
(ותודה לנסיה חשאי על הציטוט הזה)

ליצירת קשר ופרטים נוספים על קלריסה טייטל

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

לבטל את חוקי מרפי

חוקי מרפי הפכו למין בדיחה צינית שאנשים נוהגים להשתמש בה כדי להסביר כישלונות ואכזבות שלהם.

פורטל אלטרנטיבלי, דר' פינקי פיינשטיין

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בלבטל את חוקי מרפי. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

"IF SOMETHING CAN GO WRONG, IT WILL " זה הסעיף הראשון של חוקי מרפי, הידועים היטב ברחבי העולם. חוקי מרפי הם כללים פסימיים ביותר שלפיהם צפוי יותר שיתמזל מזלנו הרע מאשר מזלנו הטוב. חוקי מרפי הפכו למין בדיחה צינית שאנשים נוהגים להשתמש בה כדי להסביר כישלונות ואכזבות שלהם. חוקים אלה יוצרים לגיטימציה לחשיבה פסימית ודאגנית ומקטינים את אחוזי החשיבה החיובית ואת התקווה שמשהו טוב ייצא בסופו של דבר, ולא משהו לא נעים.

הצרה היא שרבים מאתנו אינם מודעים לכך שחוקי מרפי ודומיהם מסבים לנו נזק רב משנוכל להעריך. האדם המתפתח ומנהל חיים בריאים באמת הוא האדם המניח שמה שהוא עושה עשוי להצליח ושכישלונות בדרך אינם פוגעים ברוחו היצירתית ובדרכו האמיצה קדימה. האדם הבריא אינו מתרץ את מה שמסתבך כ"חוקי מרפי" אלא לוקח אחריות על יצירתו ועושה אותה שוב ושוב, עד שיצליח. האדם הפחות בריא מניח, לפי חוקי מרפי, שמשהו בוודאי יפגע במאמציו, לאורך הדרך, ואולי כדאי, בעצם, שלא להתאמץ ולא לנסות. מי שמניח שאם משהו רע יכול לקרות, הוא אכן יקרה, יגלה שאכן כלל זה נכון, ודברים לא טובים אכן יחכו לו בכל יוזמה שלו. הוא יעטוף את אכזבתו בדיבורים ציניים וכביכול משעשעים, אך לא יתקדם לשום מקום. חוקי מרפי משקפים התבוננות פסימית ושלילית על החיים, ומי שמעוניין בכאלה חיים, יש לו מתכון מצוין להשגתם.

אחת הסיבות להמשך קיומם של חוקי מרפי ודומיהם היא שחיים חיוביים, אופטימיים ומלאי תקווה הם חיים שלא קל לנהל במציאות בה אנו חיים. מספיק להאזין למהדורת חדשות אחת ולהיבהל. אנשים הורגים, חוטפים, דורסים, מרמים וגונבים. איראן מאיימת על ישראל, ישראל על איראן, אמריקה על רוסיה, ועוד מישהו נהרג בפיגוע. אנו עטופים במידע שלילי ופסימי. אנו מנוהלים בדרך כלל על ידי פוליטיקאים פסימיים ונעדרי חזון אופטימי.

איך נוכל בסביבה כזו לחוש שאכן "יהיה בסדר"? כפסיכיאטר העובד בבית חולים ממשלתי אני מוכרח לציין שמדובר בעבודה קשה מאד. רבים שאני פוגש שם הם פסימיים ומעט מהם אופטימיים. רבים אלה שלא מאמינים בעצמם ומעטים אלה שיש להם באמת תקווה וחזון. רבים אלה שחושבים שלאדם אין כוח לרפא את עצמו ומעטים מאד מודעים לכוח הריפוי האמיתי של האדם. אנו חיים במציאות שעלולה לקטול את האופטימיים שבנו, אם הם לא יעבדו ללא לאות על כוחם היצירתי ועל תקוותם לשיפור סביבתם.

בסביבה כזו קשה להאשים את אלה שממשיכים לדבוק בחוקי מרפי ושממשיכים להצדיק את חוסר התקדמותם. קל יותר להיות פסימי, זה די מקובל בחברה. האופטימי והנאיבי נחשב לחריג בנוף, עד כדי מוזר. אין פלא, אם כן, שמעטים מגשימים את כוחם היצירתי ואת ייעודם האמיתי, ושהרוב מסתפקים בבינוניות ובשעבוד לכללים החברתיים, יהיו אשר יהיו. אותם מעטים יחושו לעתים, מן הסתם, בודדים ומנוכרים, וזה רק יוסיף למאמץ אותו עליהם להשקיע על מנת להוסיף ולהיות מי שהם באמת רוצים להיות.

דרך טובה שאני מציע על מנת לסיים את הרומן עם חוקי מרפי ועל מנת לתגבר את התקווה והאופטימיות היא ראיית 2/3 הכוס המלאה. מקובל לומר שיש חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה. בדרך כלל, הכוונה היא להראות לאדם שיש חצי כוס מלאה ושיש גם סיבות לחוש בטוב, גם כשמשהו לא נעים. מדוע עלינו לתת כל כך הרבה מקום לאנרגיה שלילית? מדוע להסתפק בחצי בלבד של כוס מלאה?

בואו נמלא את הכוס יותר ונתבונן ב2/3 הכוס המלאה, כי כך הם פני הדברים באמת. רוב הדאגות שמלוות אותנו אינן מתממשות. רוב החששות מיותרים ולא מצדיקים את האנרגיה שהושקעה בהרגעתם. אנחנו לרוב יותר מסתדרים מאשר לא מסתדרים. החיים אינם חצי טוב וחצי רע, אלא אם נחליט שכך יהיה. הכוס הריקה היא רק שליש מחיינו אך עושה רעש ורושם כאילו שהיא כל הכוס כולה. מי שיתבונן בשלב זה בחייו, יעריך את הישגיו ואת הדרך שעבר עד כה, ייטיב להבחין בהישגים רבים שהשיג, במכשולים רבים שעבר, בבעיות רבות שפתר. יש 2/3 מהכוס שהוא מלא בכל טוב ושפע של רעיונות יצירתיים ועתיד מוצלח יותר. יש שליש שמייצג את הקשיים, המעצורים והפחדים, שהוא בעל יכולת למשוך אליו תשומת לב רבה.

אסכם ואומר לך שאני מציע לך, כשישנה דאגה שמציקה, כשיש בעיה שמטרידה, לזכור ולהזכיר לעצמך שיש לך 2/3 כוס מלאה, המכילה אפשרויות רבות ליצירת פתרון שאיש לא חשב עליו, שיוביל לעתיד קל ומהנה יותר. אין לך רק דרך אחת לפתור בעיות, יש לך הרבה יותר מזה. שוויון הכוחות שהוצע לנו על ידי מודל החצי כוס המלאה ומודל הפוטנציאל השלילי שבחוקי מרפי אינם נחוצים יותר ואינם תקפים יותר.

לפני מספר שנים עבדתי במחלקה מסוימת בבית חולים פסיכיאטרי. זו הייתה התקופה הקשה ביותר בקריירה שלי כרופא וכפסיכיאטר. הניסיונות לדכא את חופש המחשבה שלי ואת המעוף שלי היו שם לשגרה יומיומית שעמה התמודדתי עם לא מעט קשיים. בשלב מסוים, ומבלי שכך תכננתי, התחלתי לדמיין את העתיד הטוב יותר, שמחכה לי. התחלתי לפנטז את העתיד הזה ואף לשהות בו, בתחושתי. עם הזמן שכללתי את הכלי הזה ו"ביליתי" יותר ויותר זמן ב"עתיד הטוב יותר" שחיכה לי. סיימתי את התקופה ההיא ואכן עתיד טוב יותר הגיע. עברתי למחלקות אחרות וחשתי טוב יותר, המשכתי בתהליכי הצמיחה והיצירה שלי וראיתי בהם ברכה רבה. העתיד הטוב יותר הוא כיום הווה שהתחלתי לבקר בו ולשאוב ממנו תקווה, אז ברגעים הקשים יותר. נדרשה לי 2/3 כוס מלאה על מנת לשרוד, לשמור על תקווה ולא לשנות כהוא זה את דרכי ואת חזוני.

בפעם הבאה שתמזוג לעצמך שתייה, מלא את כוסך עד ל2/3 ועצור להתבונן בה, למספר רגעים. הבט בחוסר השוויון בין המלא ובין הריק ואמץ לעצמך, אם מתחשק לך, את המאזן הזה, בין התקווה ובין הייאוש הקיימים בך. בפעם הבאה שמשהו "ממש במקרה" לא מצליח לך, הנח לחוקי מרפי בצד, וצא מייד לניסיון הבא לעשות את הדברים טוב יותר. נוע קדימה וזכור שללא רשימת כישלונות מסוימת, איש לא מסוגל באמת להצליח.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

בראשית בראתם

החיים שלכם יוכלו להיראות בדיוק כמו שאתם רוצים, אם תחליטו ליצור את המציאות שלכם בעצמכם. יש דרך לעשות את זה

פורטל אלטרנטיבלי, גיל טטרו

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בבראשית בראתם. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

השנה החדשה מביאה איתה רוח חדשה, נקודת התחלה חדשה ואפשרויות חדשות. זהו רגע כזה שיש בו מסוגלות לשינוי ולבחירה, ממש כמו ילד חדש שנולד ופתוחות בפניו כל הדרכים. אבל ההבדל הוא שילד תמים מאמין שהכול אפשרי, בעוד שאנו מגיעים לנקודת הזינוק עם כמה זיכרונות שלא כולם טובים, ניסיונות שבחלקם פחות מוצלחים ואמונות מגבילות שבנינו לעצמנו כמו חומה איתנה.

בשנים האחרונות, הוכיחה פיזיקת הקוונטים שהאמונות האלו יעצבו את מציאות חיינו, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא. נראה שאין מצב נתון וקבוע שאותו אנו חייבים לחוות, אלא פוטנציאלים שונים של מציאות, שמהם אנו יכולים לבחור. זהו הבדל גדול מאוד ההופך אותנו "לאלוהים" של החיים שלנו – היוצרים הראשיים, המחליטים, הבוחרים והמוציאים לפועל.

זוהי אחריות רבה, אך גם זכות גדולה. אם נשתמש בזכות זו נוכל לעצב את חיינו בדיוק כמו שארכיטקט מעצב בית הבנוי לצרכיו של הדייר. במידה ולא ניקח את האחריות, אחת האופציות "תתלבש" עלינו, בדרך כלל בשל רצון של אדם בסביבתנו שנשרת את מטרותיו. זה קורה באופן אוטומטי - לא בגלל שהאחר הוא רע או נצלן, אלא בגלל שאין אנרגיה מבוזבזת בטבע ומשהו או מישהו ישתמש באנרגיה הקיימת הזו למטרות מעשיות.

אז מה המטרה שלנו?
אז איך נוודא שאנחנו בוחרים ומתעלים את מקסימום האנרגיה לטובת שיפור חיינו בשנה החדשה? קודם כל, יש לקבל החלטה - החץ הראשון הנשלח לכיוון המטרה. לא רק שההחלטה מסמנת את הדרך והכיוון, היא גם אנרגיה ממגנטת. לאחר שאדם עשה החלטה אמיתית בתוכו, המלווה ברצון אמיתי ובכוונה טהורה, אנשים, מקרים, אפשרויות והזדמנויות יקרו בדרכו.

ככל שהמטרה תהייה מוגדרת יותר, מדויקת יותר וברורה יותר- כך יתמגנטו אליה יותר נסיבות שיסייעו לה להתממש. ככל שהאדם ישקיע זמן בבניית המצב הרצוי בתוכו, המצב יתגלה למול עיניו במהירות גדולה יותר. חוקי יצירת המציאות הם כל כך פשוטים, עד שנראה שהם דמיוניים.

השלב הבא הוא הוספת רגש להחלטה. הרגש הוא "הדלק" של מטרותינו. אם תכננו את המטרה ללא שמחה והתרגשות על הבחירה בה, המטרה עומדת קיימת אך לא מהדהדת. הרגש מפיץ "חשמל" וכימיקלים סביבנו ומעיר בנו יכולות חדשות וכוחות רעננים.

למעשה, האמונות האישיות שלנו מכוונות במידה רבה את סוגי התחושות שיהיו לנו בכל רגע נתון. לא נבין את התחושות שלנו, אלא אם נדע מהן האמונות שלנו. באותו אופן, לא ישתנו התחושות שלנו, כולל תחושות נמוכות של חוסר אונים או חוסר שמחה, אלא אם נשנה את המטרות והאמונות שלנו וניצור ויברציה חדשה בתוכנו.

איך נצליח ליצור את מבוקשנו?
ועכשיו הלכה למעשה. לפעמים קשה מהמקום שאנו נמצאים בו, לתכנן עתיד ורוד יותר. בנוסף, אנחנו לא מעזים לבקש כל כך הרבה. האמונות שהושרשו בנו מילדות הן שלא מגיע לנו ושעלינו להסתפק במועט.
אז איך עושים את זה? אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לתרגיל פשוט בדמיון מודרך. דמיינו שחבר טוב ויקר שלכם נפרד מכם ושאתם עתידים להיפגש שוב בעוד שנה מהיום. כעת קפצו בדמיונכם לנקודת הזמן העתידית הזו, ראו את עצמכם ואת החבר שמחים ונרגשים לפגוש אחד את השני והחבר שואל אתכם מה שלומכם ואיך הייתה השנה שלכם. ראו כיצד אתם משיבים לו שהייתה שנה מעולה בכל התחומים, ולבקשתו אתם מספרים על השנה החולפת, בהתרגשות והתלהבות, כאילו היא כבר התרחשה.

אתם מספרים שהרווחתם ____ בקלות מעיסוקכם בדבר האהוב עליכם והוא ___, שמערכת היחסים שלכם עם_____ פורחת ומלאת אהבה, הבנה ותמיכה. אתם מספרים לו שאתם מתאמנים או רוקדים ___ פעמים בשבוע ושהרגלי התזונה שלכם הם___. כמובן תרצו לספר שטיילתם ב____, ב ____ וב____. אל תשכחו לפרט בהתלהבות שהדבר שאתם אוהבים לעשות בזמנכם החופשי, התפתח ותופס מקום מרכזי בשגרת היומיום שלכם.

רק כך תיצרו את המציאות שאתם רוצים בה – זוגיות חדשה, בריאות ועבודה טובה ונוחה (או כל דבר אחר שתחפצו בו), מכיוון שהמוח לא מבדיל בין מקרים שקרו באמת ובין אלו שאתם מדמיינים. אם תספרו או תכתבו על כך בהתלהבות, כל ההוויה שלכם תתיישר בהתאם, כולל האומץ, כוחות הנפש, הרצון והאמונות המגבילות שייאלצו לנשור.

הדבר השני שעליכם לזכור ביצירת המציאות של חייכם, הוא התחברות רגשית למטרה - חוו את האופציה הטובה ביותר עבורכם. מאחר ומדובר לכאורה רק בדמיון ולא במטרה עצמה, המחסומים הסמויים לא מתעוררים ואינם מכשילים את מימוש המטרה בשל ניסיון העבר או חוסר הרצון לעשות שינוי (שמגיע בדרך כלל מהאגו). זוהי קרקע בטוחה לפרוץ גבולות ולאפשר למוח ולנפש לקבל את כל הרצונות והמשאלות שלנו.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

רגשות אשמה – יצירה אנושית מזיקה

רגשות אשמה הם תחושה לא נעימה שאדם חש כשהוא מרגיש שמעשה שלו, או – אי מעשה שלו, גרם לפגיעה באדם אחר.

פורטל אלטרנטיבלי, דר' פינקי פיינשטיין

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק ברגשות אשמה – יצירה אנושית מזיקה. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

רגשי האשם נפוצים מאוד ועומדים מאחורי התנהגויות ובחירות רבות שאנשים עושים, גם אם הם אינם מודעים לכך. השימוש ברגשי האשם מוגזם ומופרז ופעמים רבות משבש את כושר השיפוט של האדם, מעצים את הביקורת העצמית שלו ואת הגינוי העצמי שלו, מרחיק אותו מכוחותיו היצירתיים בריאים ובסך הכל מסב לו בעיקר נזק.

רגשי אשם הם תחושה לא נעימה שאדם חש כשהוא מרגיש שמעשה שלו, או – אי מעשה שלו, גרם לפגיעה באדם אחר. אנו ממהרים לחרוץ דין ולהאשים את עצמנו בכך שהיינו "לא בסדר", ובכך אנו, כביכול, מעניקים לעצמנו את ה"עונש" לו אנו ראויים על מה שעוללנו, אם עוללנו בכלל.

רגשי האשם הם יצירה אנושית מורכבת וייחודית. אני לא חושב שלשימפנזות יש רגשי אשם, למשל. האדם מלמד את עצמו כיצד לסבול ולכאוב בכל פעם שהוא מאמין שהוא פגע באדם אחר. זו יצירה אנושית שמקורה בפחדים של האדם מפני כוחותיו שלו. במקום לתת לכוחותיו את הבמה היצירתית הראויה והנכונה, פוחד האדם הממוצע מלבטא את מלוא כוחותיו, מתוך חשש שזה יגרום נזק כלשהו. רגשי האשם משרתים את הפחד הזה, מעצימים אותו ומקבעים אותו. האדם לומד לפחד באופן קבוע מעצמו ומכוחו, ולומד לצמצם את השאגה הטבעית והבריאה, שרוצה לצאת מחזהו, מפעם לפעם. מה שאנו מדמיינים שאנו עלולים לעשות, לאחרים, רחוק מאד מהמציאות, כי איננו כל כך מזיקים, אך קשה לשכנע את עולם הפנטזייה הפנימי, העשיר וחסר הגבולות. יחד עם זאת, ניתן ללמדו הרגלים חדשים.

רגשי אשם הם הלקאה עצמית חסרת בקרה עם מסר ברור – "אני לא בסדר ויהיה לי קשה מאד לתקן את מה שעשיתי". רגשי אשם הם למעשה פעולה אנוכית ביותר בה אנו נוקטים ברגעים מסוימים. אנו מתקשים להתבונן בסיטואציות כפי שבאמת התרחשו, מסרבים להכיר בכך שבכל רגע בחיינו אנו באמת עושים מה שאנו יכולים מתוך כוונה טובה. רגשי האשם אין בהם שום קשר בהכרת אחריות במעשה שעשינו, אין בהם שום החלטה מעשית לתיקון נזקים שאולי גרמנו. רגשי אשם מתרכזים בפעולה פשוטה ופרימיטיבית למדיי – להיתקע בהאשמה עצמית. אם אדם חש צורך להתנצל על מעשיו שיעשה זאת ושימשיך הלאה. התקפה עצמית, בנוסף להתנצלות, אינה משרתת איש ואף לא מרפאה נזק שאולי נגרם לאדם אחר. כלל לא. זו התעסקות של אדם עם עצמו ולא עם טובתו האמיתי של האחר.

כשאדם פוגע מתוך כוונה תחילה באדם אחר, מכל סיבה שתהיה, בדרך כלל הוא לא יחווה רגשי אשם. הוא יצדיק את פעולתו לפני ביצועה, בינו ובין עצמו, ו"יגבה" את עצמו על כך שיחולל פגיעה באחר. רגשי האשם מתעוררים בדרך כלל כשהמעשה המדובר אינו מתוכנן ואינו תוצר של כוונה ברורה להזיק.

המסר הסמוי שאדם מעביר לעצמו בעודו מתבוסס בביצת רגשי האשם – "אני אדם לא טוב, אם לא אשגיח על עצמי מספיק בטח אפגע בכל מיני אנשים, המילים שלי אינן אחראיות, ההחלטות שלי מסוכנות לי ולסביבה..." ועוד ועוד.

אדם המעוניין בחיים בריאים ומספקים זקוק לנתיב חיים המכיל עשייה מספקת ומאתגרת, מערכות יחסים בריאות ותחושת זהות ושייכות. סגנון חיים כזה מביא עמו יצירתיות רבה ומיעוט בתקלות ובמחלות. חיים כאלה אינם יכולים להתקיים בד בבד עם ריבוי רגשי האשם. חיים יצירתיים ומספקים מלאים בניסיונות, ניסויים והתנסויות. חיים יצירתיים הם כאלה שמאפשרים טעויות וחיפוש הדרך, גם אם זה לא תמיד מצליח. רגשי אשם לא מאפשרים לסגנון חיים כזה להתרחש. רגשי אשם מעכבים ותוקעים, כי הם מעבירים מסר לאדם – "היזהר מאד!!, בחירותיך פוגעות באחרים!!!". אדם שמאמין לרגשי האשם האלה וחי על פי הם מוצא לעצמו דרך מעולה להפסיק את צמיחת חייו, ומספר לעצמו סיפור אשליה שהוא לא יכול באמת לנוע קדימה וליצור שינויים בחייו.

לצערי הרב, קיימים אנשים רבים המכורים לרגשי אשם. מצב זה עלול להוביל גם לדיכאון ומיאוס בחיים. כמה אפשר לחיות, שלא לדבר על לחיות בשמחה, כשהאדם מגנה את עצמו וחורץ על עצמו דין רודף, כמעט על כל מעשה שלא מצליח לו, או על מעשים שמישהו אחר החליט שהם פוגעים, לא טובים או לא נעימים? התמכרות לרגשי אשם כמוה כהתמכרות לסם, ויתכן והגמילה קשה שבעתיים. זו דרך נהדרת לחסום את אתגרי הצמיחה היצירתית של האדם וקשה להבין, לזהות ולטפל בה.

לסיכום, אחבר את רגשי האשם למודל היצירתיות בחיי היום יום. מרבית בני האדם, לפי הבנתי, אינם מגשימים את הפוטנציאל היצירתי הגלום בהם. פוטנציאל זה חבוי היטב באזורים לא מודעים ולא קל לשלוף אותו החוצה, אלא בעזרת עבודה מתאימה. האדם המודרני בנה לעצמו, עקב הפחד לבטא את מלוא הפוטנציאל שלו, מחסומים רבים מפני האפשרות שעוצמה זו תצא אל הפועל. אחד מהמחסומים האלה הוא רגשי האשם, שמעביר לאדם מסרים רבים של סכנה, של הכורך בזהירות, של נזיפות חוזרות ונשנות על טעויות, של חוסר סובלנות של אדם כלפי עצמו.

אני מאמין שהאדם ביסודו טוב ומעוניין בטוב. המיעוט השולי של אנשים המכונים "אנטי סוציאליים – פסיכופאטיים" מאופיינים בהיעדר רגשי אשם. רגשי האשם הם נחלתם של אנשים טובים, המכים את עצמם שלא לצורך וללא תועלת. אנו באמת מנסים כמיטב יכולתנו. זה ממש בלתי אפשרי להתקדם אם נחטיף לעצמנו מכות על כל שגיאה ובכל פעם שנדמה לנו שמישהו בדרך, במקרה, נפגע (אם בכלל). אפשר להתנצל, אפשר להסביר, אפשר להציע עזרה ולאחר מכן הכרחי לקום, לחייך באומץ  ולהמשיך לצעוד ליעד ההתפתחות היצירתית הבאה, נקי מכל אשמה. אם אתה יודע כל כך טוב להאשים את עצמך, למד גם לזכות את עצמך מאשמה ולשחרר את עצמך מתא המעצר שיצרת לעצמך, בעצמך.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

להיות קורבן או יוצר?

תורות רבות ותפיסות עולם רבות נשענות על מתח ועל פער בין שני קטבים מנוגדים, המשפיעים על האדם ומושכים אותו לכוונים שונים. האדם, מצדו, מבקש בסופו של דבר ליצור איזון בין הכוחות השונים כל כך, שמפעילים עליו את השפעתו.

פורטל אלטרנטיבלי, דר' פינקי פיינשטיין

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בלהיות קורבן או יוצר?. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

תורות רבות ותפיסות עולם רבות נשענות על מתח ועל פער בין שני קטבים מנוגדים, המשפיעים על האדם ומושכים אותו לכוונים שונים. האדם, מצדו, מבקש בסופו של דבר ליצור איזון בין הכוחות השונים כל כך, שמפעילים עליו את השפעתו.

יותר ויותר אנשים מתחילים להבין היום, שבסיטואציות רבות, בהן הם נתקלים בקשיים, הם מכניסים עצמם, בלא משים, לתחושה של קורבן. בכל מצב שאני חש שמשהו לא טוב קרה לי עקב התנהגות הסביבה בלבד, עקב שיגיונותיו של גופי הכואב ותו לא, או אז אני חושב בסגנון של קורבן. בכל פעם שמדינת ישראל משוכנעת שכל צרותיה נובעות אך ורק משאיפת הערבים לחסלה, מבלי שהיא מתבוננת גם בתפקיד שלה ביצירת המציאות הזו, או אז היא חושבת ומתנהגת כקורבן, ולכך יש מחיר, כמובן.

דומה הדבר להתמודדות האנושית עם מחלות והפרעות גופניות. הרפואה המודרנית, הנחשבת לכל כך מתוחכמת ונשענת על מחקרים ועל מידע "אמין", כמעט ואינה כורכת התפתחות מחלה עם התנהגות האדם ואישיותו. מחלה נתפסת בעיקר כאירוע גופני ש"קרה" לאדם, לעתים עקב הרגלי הצריכה שלו, ולעתים סתם כך, ללא סיבה ברורה. הרופא הממוצע אינו יוצר את הקשר בין האדם לבין מחלתו וכלי עבודתו לטיפול ולריפוי הם בעיקר ביולוגיים, קרי – תרופות. כשאדם נשען רק על תרופות הוא חי בסיטואציה של קורבן, שכן המחלה "קרתה" לו, ולו עצמו אין תפקיד בהבראתה, והוא  תולה את עיקר יהבו על התרופה הנכונה שהרופא ייתן לו. אין הדבר שונה גם ילך אותו האדם לקבל דיקור סיני או לשתות צמחי מרפא. הדברים זהים. יש לי בעיה ואני מבקש שחומר חיצוני יפתור אותה, לי עצמי אין קשר להיווצרות הבעיה ולפתרונה.

כשאדם "חותך" אותנו בכביש אנו אולי נקלל אותו ונכעס עליו, והוא הרי לגמרי אשם בהתנהגות שלו. לנו בוודאי אין כל חלק בזה. האמנם? האם בכל מצב רוח אכן זה יקרה לנו? האם כשאנו יוצאים מביתנו עם שיר בלב אכן "יחתכו" אותנו ויעצבנו אותנו?

ניתן לתת עשרות, מאות ואלפי דוגמאות לחוויית הקורבן שמלווה אותנו ולא עוזבת. מספיק להדליק את הטלוויזיה בשעות הערב או לדפדף בדפי העיתון. כל כך הרבה מידע מפחיד ומזעזע, שרק מטפח אצלנו את התחושה שאין לנו יכולת לחיות כאן חיים בריאים, אופטימיים ושמחים. מדברים איתנו על האיום האיראני, על הורים מתעללים, על קורבנות תאונות דרכים והדבר רק מעצים את התחושה שאנו קורבנות, שהמציאות סביבנו מזיקה ומסוכנת.

הפתרון שאנו מצאתי, שמאפשר לי לחיות חיים נעימים ופוריים יותר, הוא פתרון היצירה. אין זה מספיק שתהא לאדם תודעה ש"אינו קורבן". זה לא עובד וזה לא יעיל. אם אינך יוצר, ממציא ובורא את הסביבה שלך דרך הכוח היצירתי שלך, תבנה הסביבה את המציאות לפי דרכה, ולא לפי איך שהיית מעוניין בכך. אצטט את דבריו של דוד בן יוסף, שהחלים ממחלת הסרטן ללא אמצעים תרופתיים:"הסרטן אמר לי – או שאתה גודל, או שאני גודל". ובמילים אחרות, אם ברצונו של אדם לחיות חיים עם בריאות, צמיחה ושמחה עליו ליצור את זה, עליו לברוא את זה, עליו לגדול ועליו לחפש את נתיבי גדילתו. אם האדם יחכה, יצמחו בתוכו וסביבו דברים שאינו מעוניין בהם. אם אינך זז, יזיזו אותך, וזה לא תמיד יהיה למקום אליו תחפוץ לנוע.

אז כמו שיש "יינג ויאנג" וכמו שיש אור וחושך, יש גם תודעת קורבן ותודעת יוצר, ביניהן אנו יכולים לנוע, במקרה הטוב. במקרה הרע כלל לא נבין את המצב הזה ונשהה מרבית הזמן במאבקים ובתסכולים המאפיינים את הקורבן. כתינוקות וכילדים, אנחנו תלויים רבות בהורינו, במצבי רוחם,  בהשקפת עולמם, בכוחותיהם ובשאיפותיהם. בתקופה זו השפעתנו על המציאות פחות גדולה ויכולתנו לעצב אותה מוגבלת, כך שאנו, למעשה סוג של "קורבן" של ההורים שלנו, ויש בכך מידה רבה של אמת. אחד האתגרים של האדם המתבגר הוא לנער מעצמו את החוויה הזו ולמצוא את דרכו היצירתית הייחודית אל העולם בו הוא חי.

תפיסת עולם יצירתית גורסת מספר נקודות, הקשורות להתנהלות האדם, בחיי היום יום:

א. החיים אינם סטאטיים ומבקשים תזוזה ושינוי. יש ליזום וליצור שינויים חיוביים תוך כדי גיוס אומץ ותעוזה, אחרת שינויים אחרים יתרחשו באופן מפתיע ולא כפי שנרצה בכך.

ב. הכרחי שמפעם לפעם יפעל אדם כבורא. עליו להמציא את חייו מפעם לפעם ולעשות זאת בדרכו האישית. הכרחי שאדם יחפש את אמירתו האישית, אחרת אחרים ינסחו בעבורו את אמירתו, וזו תהיה עמדה של קורבן.

ג. הביקורת העצמית המוגזמת פועלת בשירות תודעת הקורבן. הביקורת העצמת מטפטפת לאדם, בכל הנוגע ליוזמה יצירתית – "אני לא מספיק טוב", "אני בטח לא אצליח", "אני לא מספיק מוכשר" ועוד. מרבית המקרים אמירות אלה אינן נכונות ומנציחות מצב סטאטי שמזמין אליו צרות מסוגים שונים.

ד. מי שלא מחפש, לא מוצא. מי שלא מתעקש לקבל מחייו את הטוב ביותר לא יקבל זאת. מי שלא תר אחר האמירה הייחודית לו, אחר ייעוד חייו, ייוותר קורבן של נסיבות ולא ימצא את הנישה בה הוא יכול להיות יחיד ומיוחד, יצירתי ושונה מאחרים.

ה. לא נולדנו על מנת להיות טובים זה מזה, ופעמים רבות אנרגיה רבה מדיי מבוזבזת על תחרות ולא על צמיחה. כשכל אחד יצירתי אז כל אחד מנצח, בדרכו.

ו. ללא אהבה עצמית לא יוכל האדם להחזיק מעמד בעמדת היוצר, ויישאב במהירות, בחזרה, אל עמדת הקורבן. אהבה עצמית היא יכולת שיש לתרגלה ולשפרה ובדרך כלל יש  הרבה מה לשפר.

עמדת הקורבן מושכת אותנו, מפתה אותנו ומשפיעה עלינו בדרכים שונות ומשונות. אין זה פשוט להתמודד עמה ולהיחלץ ממנה. ברגע שאדם חש שהוא פועל על המציאות, משפיע עליה ומשרה עליה את חזונו ואת דרכו, או אז הוא עובר מעמדת קורבן לעמדת יוצר. אנשים רבים שנרפאו ממחלת הסרטן עשו זאת גם בעזרת שינוי יסודי באורחות חייהם, עם מעבר לסגנון חיים מהנה יותר, יצירתי יותר ופחות התעסקות עם ריצוי הסביבה.

אנו יכולים לבחור, להיות יותר יוצרים ויותר בוראים של המציאות שלנו. זה מתחיל בדברים הכי קטנים של החיים וממשיך להחלטות דרמטיות של שינוי לצורך יצירת מציאות נעמה יותר, פורייה יותר ובריאה יותר. אני לא הראשון שאומר את הדברים האלה ובטח לא האחרון.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

להוציא את האמן החבוי בך

לכל אדם יש את החותם האישי שלו, כזה שהוא יוכל לבטא אך ורק אם הוא ימצא את דרכו היצירתית הייחודית לפעולה ולביטוי עצמי.

פורטל אלטרנטיבלי, דר' פינקי פיינשטיין

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בלהוציא את האמן החבוי בך. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

אצלנו במכון הפסיכו קריאטיבי עושים שימוש רב במיומנויות הקשורות באמנות. אנחנו פועלים באמצעות ציור אינטואיטיבי וכתיבה אינטואיטיבית. אלה שני שטחי עבודה שקשורים לאמנויות מוכרות, שעד לפני זמן מה גם היו שמורים רק לאלה שכינו עצמם "אמנים" ושהחברה הכירה בהם, כך או אחרת, על היותם כאלה. אצלנו היצירה הופכת לכלי ריפוי בעל דרגה גבוהה של השפעה ויעילות אך בתודעה הציבורית קיים עוד פער ניכר בתפיסת הפעולה האמנותית ככזו שנועדה רק ל"אמנים" עם כל האסוציאציות המתלוות לכך, שחלקן ממש לא מוכרחות להוסיף ולהיות רלוונטיות.

לפי תפיסתנו לאדם יש גרעין יצירתי מולד. הכוונה היא שלאדם יש מטען גנטי שמבקש להתבטא ושדוחף את האדם להוציאו לפועל. המטען הזה קשור לביטוי עצמי ייחודי, להגשמה עצמית, לאיתור הדרך האישית לקיום, עבודה, ניהול מערכות יחסים, הורות ועוד. לכל אדם יש את החותם האישי שלו, כזה שהוא יוכל לבטא אך ורק אם ימצא את דרכו היצירתית הייחודית לפעולה ולביטוי.

בשונה מהדעה שבדרך כלל נתפסת לגבי יצירתיות (דהיינו – יכולתו של האדם למצוא שלל רעיונות הולך וגדל כתגובה לאתגר נתון) אנחנו רואים את היצירתיות באופן שונה, וההבדל במקרה הזה מהותי. אנחנו רואים את הפעולה היצירתית כתוצר של הפיכת תשוקות לביטוי לפעולה ממשית במציאות. החלק הנשי באדם (שמרגיש ושמשתוקק) מתבטא בפעולה חיצונית עקבית באמצעות החלק הגברי שבאדם. ביטוי התשוקה האישית והייחודית על ידי פעולה רלוונטית גורם שוב להגברת התשוקה וממנה שוב לפעולה שמגשימה אותה במציאות החיצונית. השילוב המעגלי והרצוף הזה בין תשוקה לבין מימושה מהווה לפי תפיסת עולמנו את המהות היצירתית. ככזו היא חשובה לכל אדם ומהווה את אחד הגורמים המרכזיים שיקבעו את בריאותו הנפשית, את איכות חייו, השמחה שלו ותחושת המימוש העצמי. כאשר אנחנו תופסים כך את היצירה אנחנו יכולים להבין שיש סיבה מהותית לכך שנייצר עבור בני האדם כלים ליישום המעברים האלה, בין החלק הגברי לחלק הנשי, שמימוש שניהם במקביל ובתיאום יוצר את הפעולה היצירתית אותה נועד האדם לבצע, בכל תחם שיחפוץ בחייו, אם אמנותי, עסקי, בין-אישי ועוד.

לעומת זאת, אל מול הרעיונות והמוטיבציה הזו, קיימים מיתוסים חברתיים ותרבותיים ששורשיהם נעים שנים אחורה, מיתוסים שונים לגבי מהות ה"אמן" או מהות ה"אמנות". לא אחת, אנשים שהתמסרו לעבודת אמנות היו אנשים בעלי הפרעות נפשיות כאלה או אחרות, ואמנותם התבלטה גם על רקע חייהם הלא יציבים ואף לעתים המופרעים. נוצר מיתוס ה"אמן הסובל" שחלק מהמהות שלו היא שלכאורה, אם אדם רוצה להיות יצירתי באמת ולהיות "אמן אמיתי" אזי עליו להפיק מ"מעמקי נשמתו" על ידי "תהליך מייסר של סבל" את מה שכביכול הוא ה"אמת היצירתית שלו". הקונספציה הזו הובילה אנשים לתהומות של כאב עם אסוציאציה לאמנות. הקונספציה הזו גם הרחיקה, מן הסתם, אנשים רבים מהתעסקות בנושאי יצירה, מחשש שגם הם יהפכו ל"אנשים סובלים". המצב הזה גם יכול היה לגרום לכך, שעם השנים נדחק המושג "אמן" לשוליים, ורק אם אדם הוא מייצר הישגים ממש יוצאי דופן ומגיע להצלחה מטאורית באמנות, אזי הוא מוכר ככזה.

אמנים רבים אכן הקדישו את חייהם לחקר היצירה שלהם ואף לחקר מה שהם תפסו כ"אמת הייחודית שלהם". השינוי שהחברה שלנו עוברת הוא שהפריבילגיה והיכולת לחקור את העצמי ואת היצירתיות שלו אמורה לעבור כעת לכל אדם באשר הוא. לפי התפיסה הפסיכו קריאטיבית הדבר גם מהווה בסיס מהותי לחיים בריאים יותר. על מנת להתקדם ולהפוך את החזון הזה הלכה למציאות עלינו לעבור תהליך של שינוי ופרידה ממיתוסים. אחד המיתוסים הוא זה של האמן הסובל ואולי מיתוס רחב יותר – המיתוס של האדם הסובל. האמן שהקדיש את חייו לחיפוש ולניסיונות מסמל בשביל החברה את הצורך להעמיק פנימה ולהתחבר למהות עמוקה יותר מזו של חיי החולין השגרתיים. הכניסה הזו פנימה אינה עניין שבשגרה ולכן היא שמורה לתהליכי טיפול אינטנסיביים או ל"משוגעים לדבר" כמו אמנים. לכאורה, מי שנכנס לתהליכי עמוק כאלה יהפוך לאדם סובל. לכאורה אין דרך אחרת להגיע אל האמת הפנימית ללא ייסורים. כך חשבו ולעתים כך עדיין חושבים. הכמיהה הגדולה להגעה להשראה הביאה פעמים רבות אמנים או מעריצים שלהם לתפיסה שהדרך אל מה שנתפס כ"מוזה" עוברת תמיד דרך מחוזות של כאב וייסורים.

המיתוס הזה יכול ללכת לעולמו ולהיפרד מעולמנו מכמה סיבות. האחת – זהו מיתוס מוגזם ומנופח. לאורך ההיסטוריה יש דוגמאות רבות של אמנים בולטים שלא סבלו כל כך ואף נהנו מחיי שגשוג, בריאות וחיים יציבים וארוכים.

השנייה – ניתן ואף רצוי להעמיק ולחקור את הנפש, ובהמשך גם להוציא ממנה יצירה ייחודית על ידי תהליכים משמעותיים שאינם מקדשים את הסבל. הדרך הפסיכו קריאטיבית מובילה את האדם לממש את היצירתיות שלו על ידי אמצעים לצמצום הביקורת העצמית וגילוי ההנאה והעונג שביצירה. לעתים אמנם יפגוש האדם טריטוריות פנימיות של כאב ויטפל בהן, אך פעמים רבות יתמקד דווקא בשמחה, באושר ובסיפוק. הסבל יהיה חלק מהתהליך אך חלק לא עיקרי, אלא רק מרכיב מסוים שחייב להישמר בפרופורציות כאלה שניתן לטפל בו ולהפוך אותו במהרה לתהליך של פתרון יצירתי. הסבל אינו מטרה כי אם תוצר לוואי וחלקי של כל תהליך מעמיק. מיתוס האמן הסובל כורך את הסבל כמרכיב הכרחי וקבוע כחלק מהחיפוש אחר ה"אמת". אנחנו רואים שיש דרכים אל האמת, כאלה שלאו דווקא מעורבבות בסבל רב, להיפך.

מיתוס האמן הסובל קרוב מאד, למעשה, למיתוס האדם הסובל, באופן כללי. האדם הסובל הוא האדם שחי בתחושה שאין לו באמת זכות לחיים מאושרים ושעליו לשאת על עצמו עול חיים סיזיפי שנכפה עליו מכורך קיומו. האדם הסובל הוא האדם שמרגיש שלא ניתן אחרת, שלא אפשרי למצוא את האושר ב"זמן הקרוב", ששמחה יתרה היא דבר מוגזם ש"שמור לאחרים", ושמושגים כמו "סיפוק" או "הגשמה עצמית" הם דברים ביזאריים ולא רלוונטיים. אפשר גם שאדם כזה יחשוב שגם אחרים אינם אמורים לדרוש מחייהם יתר על המידה ושמי שמתנהג בשונה מהמיתוס הזה הוא בעצם חריג ולא שייך לחברה. אולי גם יאמרו על אנשים כאלה, ש"מחפשים את עצמם" שהם "הדוניסטים" או "אנוכיים".

מקומות עבודה רבים ומבנים חברתיים רבים עדיין חיים לפי מיתוס האדם הסובל, הן מבחינת הציפיות והן מבחינת הדרישות. אנשים מבלים שעות רבות מדיי בעבודה קשה וממעטים להתלונן. הם אנשים סובלים שמקבלים את סבלם כחלק מהותי בחיים. אין פלא שמתוך תשתית תודעתית כזו צומח מיתוס ה"אמן הסובל". אם אין לאדם הצדקה פשוטה ומעשית לעסוק ביצירה ואף להיות שמח יתר על המידה, ואם ברצונו בכל זאת להיות בחיפוש וביצירה אישית, אולי אין לו שום דרך אחרת אלא בתפיסת נישה של "אמן סובל". דהיינו – "הסבל שלי מצדיק את היותי אמן", או "אני סובל ולכן אני אמן או אני אמן ולכן אני אדם מתייסר לא מעט".
ובכן, אנחנו בפתחו של עידן חדש.

לא חייבים לסבול. לא עכשיו, לא אתמול, לא מחר. לא ביום כיפור, לא בימי זיכרון, לא בשעת יצירה ולא בשום מקום. אף אחד לא זקוק לסבל. לפעמים אנחנו אבלים, לפעמים אנחנו עצובים, לפעמים מתוסכלים, כועסים ואף זועמים, אך אנחנו לא מוכרחים לסבול. יתרה מזאת – על מנת ליצור ועל מנת להוציא מעצמנו את ה"אמן שבפנים" אין הכרח לא שנסבול וגם לא שנוותר על אושיות חיינו המקצועיים והאישיים. הגיעה השעה להיפרד מהמיתוסים האלה. בכל מקום ובכל מצב גלומה האפשרות לביטוי שמוביל בעיקר לשמחה ולפתרון יצירתי. לעתים זה יעבור דרך מחוזות של כאב לא פתור שתקוע בפנים, שנים, אבל בסופו של דבר התהליך היצירתי מוביל דווקא למצב של איזון, התפתחות, יציבות נפשית, חיים ערניים ומשמעותיים יותר.

היה שלום לך, אמן סובל, אנחנו מבקשים כעת לייצר לנו מיתוס חדש. מיתוס האדם היוצר, מיתוס האדם שמגלה את הגרעין היצירתי שלו, מיתוס האדם שהוא גם נשי וגם גברי ומבטא את שני החלקים האלה בהרמוניה שמובילה אותו לחיי יצירה שופעים ומבריאים. זה מעשי, זה קורה וזה רק יתגבר ואני אתרום לכך את חלקי המשמעותי.

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר

האושר

השאלה הגדולה היא מהו האושר? האם כל אחד מאושר? אני רואה את השכן שלי מאושר, כל יום חג אצלו ואילו אני אינני מאושר בכלל, מה לא בסדר איתי?

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, תחיה כהן אביאלי

תוכן זה נכתב באהבה על ידי צוות הכותבים, מטפלים ויועצים רוחניים של אלטרנטיבלי והוא עוסק בהאושר. נשמח אם תקראו, תיהנו ותשתפו עמוד זה עם חברים. שיהיה לכם עוד יום מלא באור, אהבה והצלחה! אל תשכחו לנסות לעשות מעשה אחד טוב היום...

"...מודרכת על ידי האושר העילאי שבתוכך,
הולכת על פיו באמצעות מעשייך,
בלי להזדקק לעולם לאישורו של אחר
האמת שבלבבך היא המובילה..."
(מתוך 13 האמהות הקדומות של השבט/ג'יימי סאמס)

השאלה הגדולה היא מהו האושר? האם כל אחד מאושר? אני רואה את השכן שלי מאושר, כל יום חג אצלו ואילו אני אינני מאושר בכלל, מה לא בסדר איתי?  וכרגיל – "הדשא של השכן ירוק יותר".
אנו חיים  בתקופה של שינויים באורח החיים במאה הנוכחית, יש שינויים ממתמידים כמעט מדי יום, אין לנו זמן להתרגל לשינוי אחד וכבר נופל עלינו שינוי נוסף. הדבר גורם לחוסר ביטחון בעבודה, בבית ובמצב הכלכלי. על מנת להיות IN אנו מפעילים שרירים דורכים על גופות בדרך, ואז השגנו והצלחנו אנחנו מאושרים. אך כמה זמן נמשך האושר? תקופה קצרה ושוב אנחנו בדאון זה לא היה האושר הנכסף, שוב הוא בורח מאתנו והשכן שלנו מאושר יותר.

פילוסופים בכל הזמנים ניסו להבין מה גורם לאושרו של אדם , וניסו להגדיר את המושג "אושר". ואולם לגבי מהותו של האושר חלוקות  הדעות. אריסטו הגיע למסקנה,שהתכלית העליונה של האדם היא הפעלת המחשבה שלו, וכך ממש האדם את אושרו. ככל שאדם ממש את מה שמייחד אותו כאדם כך הוא מאושר יותר. גישה אחרת טוענת שההנאה גורמת אושר לאדם והוא צריך לבקש את הנאת הרגע. דעה נוספת טוענת שהערך העליון של האדם הוא העוצמה והכח, ורק אלה מקנים לו תחושה של סיפוק ואושר. רוב הפילוסופים בדעה שהתכלית העליונה של האדם היא האושר, וכל אדם חייב לפעול למען השגת האושר בדרכו שלו.

רוסו אומר שכל האנשים רוצים להיות מאושרים, אך השאלה כיצד.
משמעותה של המילה אושר אינה ברורה, וברור עוד פחות אילו ערכים אמיתיים היא משמשת. אין שום אפשרות למדוד את אושרו של הזולת, ותמיד קל לייחס אושר למצב שמבקשים לכפות עליו: דווקא אלה שנכפה עליהם קיפאון מוכרזים כמאושרים, בתואנה שהאושר טמון בנייחות"
( סימון דה בובואר, המין השני)

הזן-בודהיזם אומר כי אין דרך אל האושר – הדרך היא האושר.
וון דייר בספרו: אזורי המשגה שלך  אומר שאין לחפש את האושר אלא להסתכל היטב הוא בתוכנו.
מהטמה גנדי  כתב כשאני מתפעל מפלאי הזריחה או מיפי הירח, נפשי מתרחבת בסגידה לבורא.

לפני מספר שנים התקיימו בארץ סדנאות ה-I AM בהנהלת פט גרוב, שפעולתן הופסקה על ידי משרד הבריאות. במשך הסדנה העבודה היא על גוף נפש, אם כי בזמנו לא התייחסו לכך כאל גוף נפש.  מטרת הסדנה היא שהאדם יגיע לאושר. לדעתם האושר הוא מצב שבו אתה לא רוצה שום דבר יותר. קשה לנו לשמור על כך ש"אני לא רוצה יותר כלום" , כפי שהסדנה ניסתה להשיג כיון שאם היינו ממשיכים בדרך הזאת היו אומרים עלינו שאיבדנו את הדרך ויצאנו מדעתנו.

היום, אנחנו מבולבלים, ומחפשים את אושרנו בכל מקום כמו בפונה שבהודו, כאשר לאחר תקופה האושר נעשה הרגל ושוב צריך ריגושים לקבלת אושר חדש מנסים סמים, מדיטציה, דמיון מודרך וכל מיני כתות שקמו במשך השנים, ולבסוף חוזרים ליהדות והופכים יהודים דתיים כיון ש"לדתיים טוב, תמיד הם שמחים ומאושרים ואם קורה דבר מה, הכל בא מאלוהים".
לאחר שקראתי מספר ספרים על האושר (קיבלתי ספרים אלה כמתנת פרידה מאנשים עמם עבדתי) נראה לי שהאושר הוא חוויה אישית.

פסיכולוגים טוענים כי האושר הוא תכונה גנטית. יש אנשים שנולדים עם זה ויש כאלה שתכונה זו חסרה להם. פסיכולוגית ידועה, עמה שוחחתי בנושא טוענת שמרבית הפציינטים שלה מגיעים לדיכאון כיון שאינם מוצאים אושר, למרות שאינם מגדירים זאת כך, נראה לה שזוהי בעיה גנטית ויחד עם זאת הינה בעיה הנובעת  כתוצאה ביחס הסביבה לילד בשנות הילדות הראשונות. לדעתה אדם מאושר הוא אדם שיש לו בעיות ותסכולים  אבל הוא יודע כיצד להתמודד אתם ואיך להסתגל אליהם, ואז הוא מוצא את האושר. האושר לדעתה הוא מה שיכול אדם לעשות עם מה שיש לו בלי להזדקק לזולת.

ניסיתי לבדוק עם אנשים עמם אני נפגשת מהו האושר לדעתם? והתשובות מעניינות רוב האנשים מבקשים בריאות, אחרים כסף, משפחה תומכת, חברים, אהבה, פרסום, עבודה קבועה וכו'. אבל כאשר יש לנו בריאות אנחנו מחפשים ריגושים שיביאו לנו אושר תמיד יהיה משהו חסר ברקע לכן לא נראה לי שאנשים בריאים מאושרים ואם יש הרבה כסף שוב חסר לי משהו וכך לגבי שאר הפריטים הרשומים לעיל.

"אין בחיים הנאה גדולה מזו הכרוכה בהתגברות
על קשיים במעבר משלב אחד של הצלחה למשנהו,
בטיפוח משאלות חדשות והבאתן לידי מימוש. כל
מי שעמל למען מפעל נעלה או ראוי לתהילה,
תחילה מפרנסת אותו התקוה ואחר כך שמחת העשיה."
סמואל ג'ונסון.

לסיכום, היו מאושרים ואם אתם לא מאושרים זה לא סוף העולם! דעו שגם השכן שלכם לא תמיד כל כך מאושר.
המון אור ושמחה ואושר

ליצירת קשר ופרטים מלאים על תחיה כהן אביאלי

עוד מאמרים, מטפלים מומלצים, תחזיות וכלים לחיים טובים תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק של אלטרנטיבלי, באינסטגרם ובאתר