בריחת שתן אצל גברים

בריחת שתן אצל גברים

בריחת שתן אצל גברים לרוב היא תוצאה של בעיה בבלוטת הערמונית או נזק עצבי באזור במוח האחראי על שחרור ואו שליטה ביציאת השתן. בריחת השתן מצויה יותר בגילאים מבוגרים

בריחת שתן, יציאה לא רצונית ולא נשלטת של שתן. בריחת שתן אצל גברים לרוב היא תוצאה של בעיה בבלוטת הערמונית או נזק עצבי באזור במוח האחראי על שחרור ואו שליטה ביציאת השתן. בריחת השתן מצויה יותר בגילאים מבוגרים.

מספר סיבות לבריחת שתן:
1. בעיות בערמונית- סרטן הערמונית או גידולים שפירים.
2. בעיות בבלוטת הערמונית - בלוטה שמפרישה את נוזל הזרע. יש לה נטייה לגדול, מה שגורם ללחץ על השופכה וגירוי מתמשך שגורם לצורך מתמשך להוצאת שתן, גם אם הכמות מזערית בשלפוחית. טפטוף ודליפה בשעות היום או הלילה או חוסר שליטה על השתנה.
3. זיהום בדרכי השתן.
4. עצירות (המעי הגס מתמלא ולוחץ על השלפוחית).
5. נזק עצבי במוח באזור השליטה על שלפוחית השתן. ששולח מסרים לאדם לגבי שלפוחית  מלאה או מרוקנת.
6. ביטוי לחרדות בעקבות טראומה נפשיות.
7. חולשת שרירי שלפוחית השתן.
8. חולשת שרירי הסוגרים של השופכה.
9. בעיה בהתרוקנות מלאה של השלפוחית. 
10. מחלת סכרת שגורמת לנזק עצבי הקשור לשלפוחית ולאברי המין.
11. מחלות כגון: פרקינסון, טרשת נפוצה, שבץ מוחי, אשר גורמות לפגיעה במערכת העצבים.
12. פעילות ועצבבו יתר של השלפוחית שגורמת לה להתכווץ ולהתרוקן מהר מידי.
13. תאונת דרכים או תאונות עבודה או תאונות נפילה או פיגועים שגרמו לפציעה בעמוד השידרה ובחוט השדרה, שמעביר איתות לגבי הוצאת או החזקת שתן.
14. לקיחת תרופות מסוג מסוים שיכולות לגרום לתופעות לוואי של חוסר שליטה.
15. הרכב מערכת השתן.

מערכת השתן מכילה את הכליות, צינורות דרכם עובר השתן מהכליות לשלפוחית שנקראים שופכנים, שלפוחית השתן עצמה, שרירי סוגרים, צינור בו עובר השתן דרך הפין החוצה ושופכן.

הפסולת שמגיעה למעי הגס הופכת בתהליך מיוחד למרוכזת, וכול הנוזלים המיותרים נספגים חזרה לגוף ומשם מועברים לדם ולכליות לסינון נוסף. לאחר הסינון השתן מתערבב עם נוזלים נוספים מים וחומרי פסולת ומוזרם החוצה באמצעות השופכנים לשלפוחית השתן, שהיא איבר שרירי מעוגל. בזמן ההשתנה מאותת המוח לשרירי שלפוחית השתן להתכווץ, ולסוגרים להיפתח.

איזה בדיקות צריך לבצע כדי לאבחן את הבעיה:
1. בדיקה דרך פי הטבעת של בלוטת הערמונית.
2. בדיקת גלי מוח (EEG) של פעילות עצבית.
3. הדמיה קולית של מערכת השתן.
4. מדידת לחצים בשלפוחית השתן בעזרת צנתר.
5. בדיקת היסטורית לקיחת תרופות על ידי האדם ותופעות הלוואי שלהן.

האם בריחת שתן ניתנת לטיפול?
כמו במצבים של בריחת צואה – ניתן להרגיל את השלפוחית להרגלי התפנות בזמנים קבועים ובשעות קבועות – כמו כן לצרוך נוזלים בכמות מסוימת בזמנים מסוימים וכך לדעת מתי צפויה הוצאה של שתן.

אפשרות נוספת היא אימון של השרירים הטבעתיים בגוף ואימון שריר ריצפת האגן.
אימון זה יש צורך לעשות לראשונה באמצעות מאמן מוסמך שמכיר את מיקומן של השרירים ויודע להנחות את הגבר בכיווץ השרירים הנכונים למטרה זו.

שיטות פאולה, ביו פידבק וקיגל הן חלק מהשיטות המוצאות היום כדי להתגבר על בעיית השרירים הרפויים באזור. טיפול תרופתי יהיה לרוב שינוי התרופות הקיימות שאולי גורמות לתופעה. לאנשים שמטופלים בתרופות ללחץ דם גבוה יכולה להיגרם בריחת שתן כתוצאה מהתרופה.

תרופות נוגדי עוויתות או נוגדי דיכאון או נוגדי יצור הורמון הגבר טסטוסטרון יכולים לעשות מניפולציה פיזית כזו שתשפיע על השרירים או העצבים בצורה כזו שבריחת שתן תחלש, אך יש לקחת בחשבון שכול תרופה יש לה תופעות לוואי משלה והיא מכבידה על הגוף גם כן. 

יש מצבים בהם יעשה שימוש בצנתר- צינורית המוכנסת לשופכה לעזרה בניקוז השתן, אך הליך זה הוא מוכן ויכול לגרום לזיהומים ואבנים בכליות.

סוגי ניתוחים נוספים הם:
השתלת סוגר מלאכותי, השתלת משאבה, השתלת תמיכה בצורת גומייה מסביב לסוגרים של השופכה, כמו כן יש ניתוח של הוצאת השלפוחית והחלפתה. 

כל הפעולות הפולשניות האלו פעמים רבות יכולים להימנע אם התהליך מטופל בזמן באמצעות הומיאופתיה, שנותנת מענה אינדיבידואלי לכול אדם, מהמקור של הבעיה שממנה התנהלות חזרת איזון זו מתחילה. המקור תמיד מתחיל ברמה שהן מעל הגוף הפיזי - ברמת מטאפיסיות לחלוטין, שמתגלמות בסופו של דבר בגופו של הלקוח. לכן, מומלץ בד בבד עם הליכה לרופא וביצוע כל הבדיקות באפשריות להגיע לפגישה אצל ההומיאופת לאיזון כוללני בכול הרמות הקיומיות.

בהומיאופתיה קיימים אלמנטים רבים מהטבע שהשימוש בהם נותן תשובה לכל גבר בצורה אינדיבידואלית למקור הבעיה ממנו התחילה לנבוע התופעה בגוף.