ההיסטוריה של צ'י קונג

ההיסטוריה של צ'י קונג

מוצא הצ'י קונג באסכולת ה"וו" של שהאמנים הקדמונים. ממצאים קדמונים כמו ציורי קיר ואזכורים ספרותיים מלפני 2200 שנה, מצביעים על סדרות של ריקודים ותרגילים גופניים שנועדו לשפר את הבריאות

תנועות מונוטוניות הכוללות נשימה מבוקרת שמשו בטכסים כדי להיכנס לטראנס וליצור מצב תודעה חדש. רבים מן הריקודים כללו חיקוי חיות ותנועתם. סוף האלף הראשונה לפני הספירה נחתם על ידי משחק החיות של חוא- טו. תנועות אלה הן שילוב מוקדם של הרפואה הסינית עם אלמנטים מהשיטה שאמנית, על מנת ליצור מערכת תרגילים אישית בונה.

מסוף אותה תקופה אנו מוצאים את האזכורים המשולבים של הצ'י קונג והזרם הטאואיסטי. רקע זה הביא לשילוב הדגש ברור של חוקי הטבע והטבעיות שבזרם הטאואיסטי, מגמה המשלבת הבנת הבריאות של שיטת הצ'י קונג.

במחשבה הסינית קיים קשר גומלין ישיר ומידי בין כל תופעות הגוף והנפש, הרגשות והחושים, לבין איתני הטבע, צורות הנוף, גורמי השמיים,עונות השנה ועוד. 
קשר זה הוא ביטוי לסדר העולם ולאחדות המוחלטת של המציאות. אחדות זו משתקפת בביטויי התמיכה והבקרה שכל יסוד בטבע נשען על יסוד אחר ומאידך גיסא נפרד ומתוחם. החורף הוא ביטוי התמיכה שבטבע לאביב, שמביע את מלוא היצירתיות שלו אל הקיץ, שמביע את מלוא הבשלות [פירות עסיסיים ] ומכאן אל הסתיו שמנפה ומכין לזריעה חדשה. 
הסינים הקדמונים ראו את גוף האדם כמערכת הטבע, ולכן גם יחסו את איברי הגוף אל מרכיבי הטבע. כל איבר מושפע מן ההתייחסות המשתנה והקבועה שבחוקי הטבע.

שרירים – שכבות אדמה
כלי דם – נחלים
עצמות – סלעים
עור- דשא
גידים, רצועות - עצים
כל חלק מחלקים אלה מצביע על היסודות שמרכיבים את השלם בטבע.

השרירים מתייחסים ליסוד האדמה, כלי דם ליסוד האש, עצמות ליסוד המים, העור ליסוד המתכת והגידים והרצועות ליסוד העץ.

למעשה אנחנו רואים כאן את מעגל החיים של האדם. לידה, נעורים, בשלות וזקנה. ביום יום אנחנו קולטים זאת במעגל הזמן –בוקר, צהרים, דמדומים ולילה. קליטת השינויים התמידיים שבטבע משפיעה על החושים שלנו ועל כל התופעות במרחב הפנימי שלנו. העבודה עם צ'י היא למעשה הכרת הבנה והולכה בתנועה.

תנועה בנפש משפיעה על תנועה שבגוף, ותנועה בגוף משפיעה על הנפש. אחדות זו נקראת ה"טאו"- הדרך. דרך הפעולה של היקום. היקום הכולל כל והיקום הקטן – האדם. על פי הרפואה הסינית דרכי הפעולה נעים בנתיבי אנרגיה הנקראים "מרדיאנים". המרדיאנים פרושים על גופינו, מניעים את האנרגיה ומגשרים בין מערכות הגוף והאיברים על מנת ליצור איזון. החיבור בין תנועת המרידיאן ותפקיד האיבר באמצעות תנועה אנרגטית מתואמת, מביע את הזרימה הטבעית, שמביא שפור בריאותי, חיות, שמחת חיים והנאה.

ההשראה לתנועות הצי קונג באה מתוך התבוננות האדם בטבע וההכרה בדו שיח האינסופי והמשתנה שבין ההפכים המחוברים זה לזה, משלימים ומאוחדים - היין והיאנג. היין מבטא את התנועה הרכה והפנימית ולעומתו היאנג מבטא את החיצוני החזק והפורץ. שני כוחות אלה נעים ללא הפסקה אחד עם השני ואחד בתוך השני כשכל אחד מהם מביע את עצמו, משפיע ומושפע לסירוגין. למעשה האנרגיה היינית מורכבת מיין ויאנג וכן בהפוך, היאנג מורכב מיין ויאנג. רעיון זה מקביל למשפחה: אימא [יין], אבא [יאנג], סבא סבתא, ילדים, נכדים וכן הלאה. כל אחד מרכיב ומכיל את כולם. לכן כל יסוד מכיל בתוכו את כל היסודות.

בתנועת הצי קונג אנחנו מבצעים בזרימה מתמדת את שתי פעולות היין והיאנג כתומכות זו בזה. כווץ והרחבה, פנימה החוצה, מעלה מטה, קדימה אחורה, חזק חלש, רפוי מתוח. כל ביטוי של תנועה בא לחזק מצד אחד את השלווה והשקט הפנימי ומצד שני לחזק את התנועתיות המשתנה כלומר קואורדינאציה, חיזוק השרירים והגמשת הרצועות והגידים. תנועה עדינה זו יוצרת גירוי טבעי שבעקבותיו נוצרת התרחבות שנעה בין שחרור -- כווץ להרפיה.

מכיוון שכטבע קטן עלינו להתנהג כדרכי הטבע ולהתמזג עם שינויי הטבע, מוצא הצי קונג הטיפולי את מגוון התרגילים שמתמזגים עם ביטויי העונה - חורף, סתיו, אביב, קיץ וקיץ מאוחר. התרגילים מתקשרים עם חמשת מערכות גופינו וחיבורם עם חמשת היסודות שבטבע.

"לך בעקבות הטבע והכול כבר יקרה לבד"

ליצירת קשר ופרטים נוספים על פנינה מתוק.