תורת הקבלה

במה נתחדש השנה?

בדרכי הביתה, אחרי יום עבודה עצבני משהו, אני מדליקה רדיו לשמוע איזה שיר מרגיע, ובמקום זה מקבלת את השדרן מסכם את השנה. הוא מזכיר את המשבר הכלכלי שמראה פגיעה קשה בכל מערך שירותי האזרח, את ההורים שרצחו את ילדיהם, ו.. מספיק לי!

אני מכבה את הרדיו, ובדממה הדברים שנאמרו מהדהדים בראשי, מתערבבים לי עם החג הקרב. אני חושבת איך בנינו לעצמינו מערכות לעזרה הדדית כמו חינוך, משפט ועוד, וכאילו אנחנו אמורים להרגיש שהתקדמנו קדימה, אך משום מה, התחושה הפוכה.

אני מגיעה הביתה ומדליקה טלוויזיה. מישהו פתח שולחן עם כל מיני מומחים ואני מרגישה ששדרן הרדיו רדף אותי עד לסלון ביתי, כי גם הם שואלים: מה קרה השנה??

ויושב שם איש, נראה נעים הליכות, שאומר שהפכנו לחברה כזאת, שכל אחד מרשה לעצמו לזלזל בכולם ולנצל אותם למען עצמו. זאת הסיבה לכל המצב, לדבריו. ועד שזה לא ישתנה, המצב יחמיר. "ואחרי נבואת הזעם הזאת שלך", צוחק המנחה, "מה עלינו לעשות כדי שזה ישתנה, לדעתך?".

"אני מציע שנתחדש השנה, אבל בתפיסה הפנימית שלנו את העולם ולא באיזו שמלה. תראה", הוא אומר, "יש לנו מן מנהג קבוע כזה, בחג ראש השנה, להתחדש, לקנות מכונית חדשה, או בגד יפה, כי אנחנו עסוקים במה עוד חסר לי ומה אני צריך לעצמי וכל אחד מוצא לו איזה דבר חיצוני, שנותן לו להרגיש טוב לאיזה רגע או שניים.

אבל המציאות עצמה ממשיכה להתקיים כפי שהיא ואפילו יותר כואבת עם הזמן. ואם אנחנו רוצים ליצור שינוי פנימי אמיתי, עליו להוביל לשינוי ביחס שלנו כלפי הסובבים אותנו. שבמקום שנאהב את עצמנו כל כך, ונחשוב שהכל שלי, נתחיל לראות את הזולת ולאהוב אותו".

"זה בטח לא שינוי חיצוני של החלפת שמלה באחרת, אלא זהו שינוי פנימי, שהגיע אחרי ייאוש מהמצב והבנו שאנחנו חייבים אחרת. ושלא נבין לא נכון", הוא מתעקש, "לא מדובר בנתינת 10 ש"ח לזקנה שיושבת בלוית סחבות עם היד מופנית אלינו לעזרה, אלא מדובר בהבנת התוכנה שמפעילה את כל אחד מאיתנו מבפנים ובשינויה.

אותה תוכנה, שגורמת לי, ולכל אחד אחר, לחשוב, שמלבדי לא קיים דבר, והכל קיים רק בשביל שאשתמש בו לעצמי. זה חייב להשתנות. רק אז", הוא אומר, "נוכל להתחדש באמת".

התכנית הסתיימה. נשארתי עם מחשבה אחת – על הדרך, שתוביל אותי לשינוי התוכנה, כך שאתחדש באמת השנה.

מאמרים קשורים

מאמר הבא
Close
Back to top button